אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
 
חזור למפתח הערכים

לול תרנגולים

ב"ה

לול תרנגולים

כתיבה: הרב דוד אייגנר

בעבר התרנגולים הסתובבו בעיקר באופן חופשי בחצר, אולם לעיתים נבנו להם מגורים יעודיים. כיום, תרנגולים לצורך בשרם (פיטום) גדלים בלולי ענק המכילים עשרות אלפי עופות, העופות מסתובבים שם באופן חופשי, ללא כלובים.

תרנגולות לביצים משוכנות במספר סוגי לולים:

כלובי סוללה: לולים המכילים כלובים, התאים הסטנדרטיים שנבנו החל משנות השבעים נועדו ל- 4-3 מטילות, עם מרחב מחיה ממוצע של 400-300 סמ"ר למטילה וגישה חופשית למזון ולמים. עם העליה בהבנת החשיבות של רווחת בעלי חיים, הוגדרו לולים מרווחים יותר, ועיקרם: מרחב מחיה מינימלי של 750 סמ"ר/למטילה ואספקת אמצעי העשרה, כמו תא הטלה, דפי לינה ) Perchesמוטות אופקיים שעליהן עומדות או -ישנות המטילות( ואמבטיית חול )לאפשר התפלשוות). אין הגדרה מדויקת של מספר מטילות מזערי או מרבי לכלוב, ולכן טווח האכלוס לתא נע בדרך כלל בין 8 מטילות לכ 80 )כששטח הכלוב נקבע בהתאם לכמות העופות(.

בנוסף לכך קיימים:

גידול "אסם" (Barn) מטילות הגדלות בתוך מבנה, על הרצפה או על טפחות, -עם מפלס בודד של תאי הטלה.

גידול "מעוף" (Aviary) מטילות הגדלות על הרצפה במבנה עם 2- 4 מפלסים של תאי הטלה או מפלסי מזון ומים, שביניהן עוברות המטילות באופן עצמאי על פי רצונן.

גידול "חופש" (Free Range) מבנה" אסם" או" מעוף" המאפשר למטילות - גם יציאה לחצר.

גידול "אורגני" (Organic) מבנה הדומה ללול" חופש" שבו ניזונות המטילות - מתערובת אורגנית בלבד, תוך עמידה בתנאים נוספים המוכתבים ונאכפים על ידי ארגון החקלאות האורגנית.

 

השלכות הלכתיות

לול של תרנגולים הוא מבנה שהתרנגולים מצויים בו, יש לעשות בו נקבים על מנת לאווררו- להכניס חמצן ולהוציא את הגזים השונים המצטברים בו, מכיוון שכך אין לעשות נקבים אלו בשבת מכיוון שמטרתם היא" להכניס ולהוציא"[1] לעיתים מצויים חרקים בתוך הלול ולכן הנקבים שנעשו היו כאלו שהחרקים לא יוכלו לעבור בהם[2]. הדלת של הלול היא קבועה במקומה ולכן אין ליטלה או להחזירה בשבת[3] לול התרנגולים נקרא גם קן[4] הוא מוקצה, ואין לטלטלו בשבת.[5]

כששותפים מחליטים לפרק את השותפות ביניהם, ויש להם לול תרנגולים, יש לוודא שיש לכל אחד מהשותפים לפחות ארבע אמות כדי שיהיה ניתן לחלוק את הלול[6] בדיני שכירות כשאדם משכיר את חצרו אסור לשוכר לגדל בה תרנגולים מפני שהם מזיקים לכתלים.[7]

בדיני ביעור חמץ נאמר כי אין צורך לבדוק לול של תרנגולים. שאם יש שם חמץ, התרנגולים יאכלוהו.[8]

כשחתול שנכנס ללול של תרנגולים – כתבו ראשונים שאין חוששים לדריסתו, כל עוד לא רואים שהכה. ותלו את הדבר בכך שחתולים שלנו נחשבים כבני תרבות לגבי תרנגולים.[9] עוף דורס שנכנס ללול של תרנגולים – הופך אותם לספק" דרוסה", ואסורים.[10]

כלובי סוללה סטנדרטיים (350 סמ"ר למטילה)

 

מבנה לול ייחודי חדש למטילות ביצי חופש נבנה במושב היוגב - ארגון מגדלי עופות  בישראל

לול חופש, תאי ההטלה מצויים בשני צדדי הלול, מקור: https://ofot.co.il/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%A0/

[1] בבלי שבת קב, ב; קמו, א .

[2] בבלי שבת קמו, א

[3] תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יד הלכה א א דלת [לול] ובית התרנגלין לא נוטלין ולא מחזירין. בבלי שבת קכב, ב.

[4] בבלי נדרים י, ב

[5] בבלי שבת מה, ב.

[6] ירושלמי ב"ב א, ה.

[7] תוספתא ב"מ (ליברמן) ח, ל.

[8] שם, תלג ו.

[9] שו"ע יו"ד נז ה.

[10] שו"ע יוד, נז ט.

toraland whatsapp