בחירת הרב הראשי - להעמיד צלם בהיכל?

בימים אלו בהם אנו נמצאים בעיצומם של הבחירות לרבנות הראשית מתגלעת מחלוקת גדולה על אופייה של הרבנות הראשית והעומד בראשה. מותר לחלוק זה על זה ומותר אף לעשות זאת בחריפות, אבל התנאי הבסיסי הוא שמירה על כבוד האדם

הרב אייל בן דוד | תמוז תשע"ג
בחירת הרב הראשי - להעמיד צלם בהיכל?

שריפת התלמוד- ט' תמוז

יודעים אנו שכל תאריך בלוח העברי מקפל בקרבו משמעות. הגמרא אף אומרת שאם תשעה באב חל בשבת מאחרים אותו ולא מקדימים כי לא מקדימים פורענות, הקדמת תשעה באב משמעותה הקדמת פורענות, ח"ו...

בימים אלו שאנו נמצאים בעיצומם של הבחירות לרבנות הראשית מתגלעת מחלוקת גדולה על אופייה של הרבנות הראשית והעומד בראשה. מותר לחלוק זה על זה ומותר אף לעשות זאת בחריפות, אבל התנאי הבסיסי הוא שמירה על כבוד האדם, ובפרט כבודו של תלמיד חכם. כמדומה שהמחלוקת כאן חרגה מהגבולות המותרים...

 

כדאי שנלמד מעט ממה שאירע בהיסטוריה, בימים ההם בזמן הזה.

בתאריך ט' בתמוז שנת ה' אלפים וב' (1242). לפני כ770 שנה, התקיים בפריז 'משפט פריז'. במשפט זה  נאלצו חכמי היהדות בצרפת באותו הדור, ובראשם רבי יחיאל מפריז  להתעמת עם חכמים נוצרים, בעקבות השתדלותו של המשומד ניקולס דונין. הוויכוח נסב סביב השאלה האם התלמוד מצווה על שנאת הגויים והנוצרים. התוצאה המתבקשת מה"הפסד" של היהודים בוויכוח הייתה שריפת התלמוד. ספרי התלמוד הובאו אל כיכר העירייה של פריז בעשרים עגלות ונשרפו שם.

אירוע זה השאיר רושם רב על כל יהדות התקופה ומהר"ם מרוטנבורג חיבר קינה מיוחדת על אירוע מזעזע זה. 'שאלי שרופה באש', קינה אותה נוהגים לומר בתשעה באב. אירוע זה השאיר רושם קשה על בני אותה תקופה, והיה נהוג בהרבה מקומות לקבוע יום זה לתענית וצום במשך הרבה שנים.

יודעים אנו, שכל מאורע יש לו סיבות רוחניות שגורמות לו, מה הייתה הסיבה הרוחנית לשריפת התלמוד בפריז?

 

לא הרבה זמן לפני אירוע מזעזע זה, אירע מקרה אחר, בעקבות המחלוקת שהייתה על ספרי הרמב"ם פנו אל האינקוויזיציה כמה מהמתנגדים לרמב"ם וביקשו לעשות דין בספרי הרמב"ם ולשורפם. טענתם הייתה שבספרי הרמב"ם יש אפיקורסות ולכן צריך לשרוף אותם, הרד"'ק, שהיה מתומכי הרמב"ם מתאר את בקשתם:

אתם שורפים באש את האפיקורסים שלכם, ומדוע תעלימו עין מאפיקורסינו? בני עמינו רובם מינים וכופרים, כי נפתו לדברי רבי משה ממצרים (הרמב"ם) אשר כתב ספרי מינות. ואתם מבערים את המינים שלכם, בערו נא גם את המינים שלנו וצוו לשרוף את הספרים ההם, והם ספר מדע וספר מורה.

ותלונתם נתקבלה, לא עברו הרבה ימים עד שהוחלט על ידי המלכות  שיש לשרוף את ספרי הרמב"ם ברחובה של עיר.

 

רבי הילל מוירונא, בן אותו הדור,  רואה במעשה זה את הסיבה הרוחנית שבגינה נשרפו ספרי התלמוד:

ואם תשאלני מי יודע שאותן הגזירות היו בעון שריפת המדע והמורה, אענך היה האות והמופת שלא הפסיקו ארבעים יום בין שריפת ספרי רבינו לשריפת ספרי התלמוד ובאותו מקום עצמו נשרפו כל המסכתות והפירושים שנמצאו בפריז ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי המדע והמורה כי עדיין היה אפר במקום. וזה דבר אמת וגלוי לכל העמים היהודים והגויים. לאלתר ידעו הכל כי דין שמים היה וממרום שלח אשו על אשר שלחו יד בספר הקדוש

 

'בינו שנות דור ודור'. נקווה שנלמד מהמאורעות שאירעו לנו בהיסטוריה ולא נחזור על אותם טעויות...

 

toraland whatsapp