המאבק על הארץ וחג הסוכות

הרב אלעזר מגרמיזא (ספר הרוקח סי' ריט), כותב שהישיבה בסוכות נועד להזכיר "שלא יחשבו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים, וצרו על הערים, ונתנם ביד ישראל". מדוע אין לחשוב שמאבותינו אנו יושבים בארץ, והרי זוהי הזכות שלנו בירושת הארץ?!

נראה, שבדבריו ישנו מסר לדורות, ביחס לקשר שבין עם ישראל לארצו.

לכאורה היה מקום לשאול, מדוע הכניס הקב"ה את עם ישראל לארץ שישבו בה שבעה עממים, למקום אותו רוצות אומות רבות? האם לא היה טוב יותר לו היינו מתיישבים במקום בו אנו לא מפריעים לאיש? חז"ל מעוררים שאלה זו במדרש (במדבר רבה, פרשה כג, יב):

זה שאמר הכתוב: "כח מעשיו הגיד לעמו" (תהלים קיא, ו). אמר להם הקב"ה לישראל: יכול הייתי לבראות לכם ארץ חדשה, אלא בשביל להראות לכם את כחי, אני הורג את שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם, לקיים מה שנאמר: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים".

התשובה היא שכדי שעם ישראל ישב בארץ, ויחיה בה כפי שהוא צריך לחיות, על עם ישראל להבין מדוע ניתנה לו הארץ, מהן סגולותיה המיוחדות ומדוע עליו להקריב הרבה כל כך בשביל פיסת אדמה. המפגש עם עמים אחרים, המאבק מול כל האומות המבקשות את הארץ לעצמן, מכריח את עם ישראל לברר לעצמו מה הוא עושה בארץ, ולשם מה הוא יושב בה. זהו כח מעשיו של הקב"ה, שאנו צריכים ללמוד אותו בישיבתנו בארץ.

דבר זה חוזר בכל פעם בה עם ישראל מתיישב בארץ, למשל בתקופת השופטים (שופטים ג, א-ד): 

ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען. רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום. חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת. ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצות ה' אשר צוה את אבותם ביד משה.

הפסוק מסביר לנו מדוע הניח ה' גויים בארץ ישראל: "למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום". כלומר, כאשר מגיע דור חדש שלא יודע שאת ארץ ישראל משיגים במאבק ובהתמודדות, כאשר נראה לו שהארץ היא ירושה מאבותינו, כדבר המובן מאליו, במצב כזה הקב"ה דואג שהדור החדש יאלץ לברר לעצמו מחדש, מה הוא עושה בארץ. לשם כך מעמיד ה' גויים שדורשים את הארץ לעצמם, ועם ישראל נאלץ לברר מחדש במה הוא עדיף על פני הגויים בירושת הארץ.

כדי לשבת בארץ ישראל, כדי לזכות ולקבל מסגולותיה העליונות, אין די בידיעה כי הארץ שייכת לנו מאבותינו. אין להסתפק בכך שזו "ארץ מולדת". ישנו צורך לברר בכל דור מחדש, בהתאם לכלים, לצורת החשיבה ולאופי הדור, מה אנו עושים בארץ, לשם מה באנו לכאן, ומדוע שלא נחפש מקום שקט יותר על פני הגלובוס.

בחג סוכות אנו יורדים בכל שנה מחדש, לשטח, ישנים באהלי סיירים ונזכרים שאת ארץ ישראל משיגים במאבק, בבירור נוקב על זכותנו וחובתנו לשבת בארץ ישראל.

בדורנו הדברים מקבלים משמעות מיוחדת. ניכר לעין, כי הקב"ה מניח ארץ ביד גויים, שתפקידם לגרום לנו לברר לעצמנו את קישורנו העמוק לארץ ישראל. כל חולשה מצידנו בקשר שבינינו לארץ ישראל, מזמינה התחזקות של אויבינו.

הדרך לנצח במאבק היא בירור פנימי עמוק ורחב ככל האפשר, של תפקידה של ארץ ישראל לעם ישראל, ושל תפקידו של עם ישראל בארץ ישראל. ככל שנברר לעצמנו בצורה מעמיקה ורחבה את מקומה של ארץ ישראל בדורנו, כך לא נצטרך את התזכורות המכאיבות בדמות הגויים אותם מניח ה' לנסות בם את ישראל.

(הרב יהושע ויצמן, "סוכות וארץ ישראל", משוש הארץ, מעלות תשס"ה, עמ' רח-רט)