נתינת המעשרות בחיטה למצות ובחסה למרור

מי שקנה מצות וחסה, שהבעלים אמנם קראו שם למעשרות שלהם, אבל יתכן שלא נתנו את המעשר הראשון שלהם ללויים ואת מעשר העני לעניים. האם הוא יכול להשתמש בהם לקיום מצוות מצה ומרור בליל הסדר?

תשובה:

א. לדעת הרא"ש (פסחים פרק ב סי' יח), כשם שיש דין "לכם" בארבעת המינים (סוכה כט ע"ב), כך יש דין "לכם" במצה (עפ"י פסחים לח ע"א). וכך פסק המשנ"ב (סי' תנד ס"ק טו). ולדעת הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ו ה"ז), אמנם אין לפסול מצה גזולה מדין "לכם", אבל היא פסולה מדין מצוה הבאה בעבירה (וכך פסק המקור חיים, ס"ק א).

ב. מתוך כך יש מחלוקת בדינו של מרור גזול, אם גם הוא פסול מטעם "לכם" או שהוא כשר (עי' מקור חיים שם). והמשנ"ב (סי' תעג סעי' לג) הכריע שהוא פסול.

ג. לכן, באופן עקרוני, אין להשתמש בליל הסדר במצה או במרור שידוע שהם מעשרות שלא ניתנו ללוי או לעני [1]. ואף לא ניתן לברך על אכילתם [2].

ד. אדם הקונה חסה ומצות מן השוק, ואינו יודע אם מפרישי המעשרות הקפידו על נתינה כדין ללוי ולעני - יכול להקל בהסתמך על השיקולים הבאים [3]: (1) לאחר הקנייה, המעשר נקנה לבעלים בייאוש ושינוי רשות. (2) מכיון שהחיטה והחסה אינם מן המעשר בוודאות, הרי הבעלים אומרים ללוי ולעני "המוציא מחבירו עליו הראיה" [4]. (3) המעשרות הם רק 18% מן החיטה והחסה, וא"כ יש לסמוך על הרוב, שהוא מן החולין. ולכן יש להקל גם לסוברים שכל ספק בממון עניים הוא לחומרא [5].

ה. אעפ"כ, מכיון שדרכם של ישראל קדושים היא להדר מאד במצוות הפסח, יש להקפיד לקנות מצות ומרור ממי שמקפיד על נתינה ללוי ולעני [6]. ובדיעבד - מן הראוי להקנות ללוי את חלקו בחסה ובחיטה (החיטה, כידוע, נקצרה בשנה שעברה, שהיא שנה שניה לשמיטה), ולעני את חלקו בחסה (החסה שייכת לשנה זו, שהיא שלישית לשמיטה), ולקנות מהם בחזרה.

ו. מי שהוא מנוי ב"בית האוצר", ובמסגרת זו ערך חוזה הלוואה עם לוי ועם עני - יכול להסתמך על כך שבהלוואה זו הוא מקיים כראוי את מצוות הנתינה, ואינו זקוק לפעולה נוספת לשם כך.