אמונה בתורה מן השמיים

השאלה:

ב"ה

שלום וברכה לכבוד הרב הי"ו.

מזה זמן רב שהאמונה הפשוטה, התמימה והחזקה בעיקר של תורה
מן השמיים התערערה אצלי. רציתי לשתף את הרב בכמה מן
הדברים שגרמו לי לספקות בנושא.

א. "סודותיו" של ה"אבן עזרא" המפורסמים, אשר ה"צפנת פענח"
ר' יוסף טוב עלם זצ"ל (ועוד מעט מפרשים) מפרשם כפסוקים
שכנראה לא נכתבו על ידי משה רבינו. למען האמת, לא ראיתי
מישהו שניסה לעמוד על סודותיו של האב"ע בצורה אחרת, ופענוחו
של ר' יוסף טוב עלם באמת נראה הגיוני...
לא רק אבן עזרא חשב כך (אם אכן לזה הוא התכוון כמובן).
גם ר' יהודה החסיד בפירושו לתורה, ותלמידו ר' שמואל כותבים
בפירוש שישנם פסוקים שלא נכתבו ע"י משה.
ראייתם היא מ"לעזאזל" המופיע בתורה ומקורו בשפה הארמית שלא
הייתה בזמן משה. לענ"ד גם מ"יגר שהדותא" קשה

ב. "תיקון סופרים" - יש מדרש תנחומא מפורש שאנשי כנסת הגדולה
הם אלו שתיקנו את הטקסט! אני מכיר אמנם את הראשונים
הסוברים שהם רק "גילו" שמסתתרים בפסוקים האלו עניינים שונים
שבגללם משה כתב אחרת, אבל מלשון הראשונים נראה שהם
סוברים כך רק כתוצאה מחוסר היכולת לקבל את פשט המדרש (כי
זה מעיד שחלו שינויים בטקסט שקיבלנו ממשה) ולא ממסורת ברורה.


ג. ביקורת המקרא הכופרנית שגזרה את התורה לגזרים ולחלקים
שונים מתקופות שונות. פגישתי עם שיטת הבחינות של הרב ברויאר
הי"ו ממש שימחה אותי, שהרי כך נשמט כל הבסיס של החלק
הכופרני בביקורת. אולם, כל זה מתאפשר רק אם אנחנו מקבלים
את העיקר של "תורה מן השמיים" כהנחת יסוד אקסיומטית בעוד
שלמתבונן מבחוץ אין טעם לקבל זאת יותר מלקבל את נכונותה של
הביקורת. ואולי יש כאן אלמנט של בחירה חופשית באמונה? אבל
אולי הבחירה היא חופשית אבל לא נכונה? הספק הזה מקשה מאד
מאד מאד!


הפתרונות שראיתי או שחשבתי עליהם הם אלו:

1. לקבל את ההנחה של תורה מן השמיים כאמונה אקסיומטית, וכך
לפרש את כל התורה בשיטת הרב ברויאר הי"ו. אבל כפי שכתבתי
למעלה - הספק מנכר בפנים שמא ההנחה הזו אינה נכונה!

2. לחשוב שבאמת העיקר שכל התורה כולה מן השמיים אינו נכון.
ר' יהודה החסיד, ר' שמואל תלמידו, האבן עזרא, הצפנת פענח
ואולי עוד כמה ראשונים סוברים שיש פסוקים שנוספו מאוחר יותר
ממשה. למרות שהרמב"ם פסק שזה עיקר ביהדות עד כדי כך
שמי שאינו מאמין בו נחשב לאפיקורס - אין הלכה כרמב"ם וכנראה
העיקר הזה הפך לעיקר אמונה בתקופה מאוחרת, בעוד שבתקופות
מוקדמות יותר היו שחשבו כך והיו שחשבו אחרת (אולי כפי שהציע
אברהם יהושע השל ב"תורה מן השמיים"
שתמיד היו שתי שיטות: תורה אלוקית בלבד (שיטת ר' עקיבא) או
תורה אלוקית שגם האדם מעצב אותה (שיטת ר' ישמעאל)?).

3. ראיתי מי שביצע הבחנה בין הטקסט לבין ההלכות (נדמה לי ר'
חיים הירשנזון זצ"ל ב"מלכי בקודש" אבל לא בטוח): כללי
ההלכות הם מן השמיים - וזו המשמעות של "תורה מן השמיים",
בעוד שהאמונה שכל הטקסט התורתי הוא מהשמיים אינה הכרחית
(וכנראה אינה נכונה), אלא שהבחנה זו לא מסתדרת עם הגמרא
האומרת שאפילו מי שאומר שפסוק אחד או מילה אחת או אות אחת
משה אמר מדעתו - הרי זה בכלל "כי דבר ה' בזה", כלומר
ההתייחסות היא לטקסט כאלוקי ולא רק להלכות.

4. להכיר באלוקיותה של התורה גם אם היא נכתבה שנים רבות
אחרי כיבוש הארץ, מפני שהיא נכתבה בנבואה ע"י נביאי ישראל
(בכך אפשר לקבל את ההשערות של ביקורת המקרא, וגם להאמין
באלוקיותה של התורה) - נדמה לי שיש חלק מתלמידי הרב ברויאר
שמאמינים באמונה זו. היא נראית מאד הגיונית אבל קשה לומר שהיא
עולה בקנה אחד עם המקורות המדברים על תורה מן השמיים.


לא כתבתי כאן על התושב"ע כי אני חושב שיש לי בסיס רחב שהיא
מהשמיים, במידה ואקבל את האמונה שהתורה שבכתב מהשמיים.


אני מתנצל על האריכות, אבל היה לי חשוב לפרוש בפני הרב
דברים אלה, ואשמח מאד לקרוא את תגובת הרב!

תודה רבה!

נ.ב. אני לא יודע אם כדאי לפרסם את השאלה - אבל אני משאיר
זאת לשיקולו של הרב.

 

 

 

התשובה

הרב יעקב אריאל |

עיין פירוש שד"ל לתחילת ספר דברים שדוחה את הפירוש שהבאת.
נראה לי שהנקודה שחשוב שתכיר בה היא שלא את הכל ניתן להבין
בשכלנו הקט. אין שופ אפשרות להוכיח תיזה כגון זאת שהבאת.
הרבה מעדיפים את פירושך בגלל דעות קדומות שמגמתן להפקיע את
קדושתם של כתבי הקודש. שפינוזה לדוגמא שאימץ את פירושך עשה זתא
כנקמנות על החרם שהטילו עליו
החכמה האלוקית אין סופית ויכולתנו כבנ"א מוגבלת, וע"כ לא כל
אמירה או קושיה צריכה להסעיר את הנפש ולחשוב שכל מה שקבלת על
עצמך מהחכמה האלוקית הוא מוכחש. וכן ראשונים כמלאכים וכבר
ידועה אמירתו של הגר"א שהלואי ויהא חלקו עם הרלב"ג אף שדבריו
עוררו קושיות ושאלות. ע"כ גם אם יש ערעורים והשגות אמונת אומן
צריכה להיות חזקה כצור ומותר לחיות עם קושיות (תקרא את הפרקים
האחרונים באיוב ותראה עד כמה אנו משוללים כל הבנה עמוקה
בעולמנו).

toraland whatsapp