מצינו בחז"ל מחלוקות של הקב"ה עם ישיבה של מעלה.
ניתן לראות זאת בשו"ת מן השמיים, שלדעת הקב"ה הדין לדוגמה
כמו ר"ת, ופמליא של מעלה ס"ל שהדין כמו רש"י.
וכן ניתן לראות דוגמה בגמרא בבא מציעא פו,א בסיפור על רבה בר
נחמני, שנחלקו בישיבה של מעלה הקב"ה ומתיבתא דרקיע בדיני
נגעים או אהלות - הקב"ה אמר טהור, מתיבתא דרקיע אמרו
טמא וקראו לרבה בר נחמני שיכריע את המחלוקת.
ויש כאן כמה דברים שלא מובנים לי:
אגב - לפי מה שהבנתי מתיבתא דרקיע הכוונה לנשמות של חכמים
שהיו בעולם הזה. וכן משמע מכך שקראו לרבה להכריע במחלוקת.
1.מסתבר שמישהו שבא לחלוק על מישהו אחר צריך להיות פלוס
מינוס באותו סדר גודל. ואע"פ שלפעמים היו קטנים שחלקו על
גדולים, יש איזה יחס בינהם. לא נמצא את הגר"ע יוסף חולק על
רש"י או רבי עקיבא. וזכור לי שהראב"ד מדבר על העניין הזה
שקטן לא יחלוק על גדול.
וכן מסתבר שאדם שרוצה לחלוק על אדם אחר צריך לכל הפחות
לרדת לסוף דעתו ולהבין דבריו.
וכי יש חכמים בעולם הזה שיכולים לרדת לסוף דעתו של הקב"ה
שכמו שאומר אליהו הנביא "לית מחשבא תפיסא בך כלל"?
ואם יש חכמים כאלה, האם יש מישהו שהגיע לרמת הלימוד של
הקב"ה עד כדי כך שהוא יכול לחלוק עליו?
2.נראה שעל מנת לחלוק על מישהו אחר, צריך הוא אמינא שהוא
טועה. הרי למה חולקים? כי חושבים שהצד השני לא צודק.
(כמובן שמוסבר ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" אבל מתסבר
שהחכם שחולק רואה את הצד שלו)
וכי יש למישהו הוא אמינא שהקב"ה לא צודק/טועה ח"ו?
ואם לא אז למה צריך לחלוק
פמליא של מעלה כעין פמליא של מטה. וחכמים מדברים אלינו במה
שהאוזן יכולה לשמוע ולהבין. כבר בברעאת העולם חז"ל אומרים
שהקב"ה נועץ בנשמותיהם של צדיקים ואף כאן עולה שאלתך וכי הוא
צריך לעצה מברואיו?! וכן אומרים חז"ל ש"וה'" הוא ובית דינו, וכי
מי הבית דין - ברואיו, וכי הוא צריך לסיוע מברואיו?! אלא הכל חוזר
לאותו עניין- ללמד אותנו איך צריכה להיות ההנהגה שלנו, וללמדנו את
הכח שנתן הקב"ה לברואים לחלוק עליו כביכול ולפעול ולהשפיע בעולם.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
