התשובה
ראשית, הרמב"ם לא חלק על אריסטו לא מפני שלא העז אלא מפני
שלא ראה תועלת בכך וכתב שאף אם נקבל את הקדמותיו על
הקדמות זה לא יכחיש את תורתנו. אלא שאנו קבלנו במסורת שהעולם
מחודש.
אתה צודק בהבחנה בין אריסטו כמדען לבין אריסטו כפילוסוף.ליתר
דיוק ההבחנה בין הפיסיקה שלו למטפיסיקה.אולם אין לדעת אם הרמב"ם
אישית אכן קיבל לגמרי את מדע הפיסיקה של אריסטו. הוא נהג
בטקטיקה נבונה כשנמנע בדרך כלל מלתקוף חזיתית את אריסטו.
כי החשיבה המדעית האריסטוטאלית שלטה בעולם המדע כל ימי
הביניים ובכך הקפיאה את כל החשיבה המדעית. הנצרות אמצה אותה,
קדשה אותה, וקבעה שכל מי שחושב אחרת הוא כופר ובכך עיקרה את
כל החקירה המדעית כידוע במקרה של גלילאו. מקורות לכך: אורות
עמ' נב, קיד, אגרות הראיה ח"ג תשפד. למהלך האידיאות בישראל.
באשר להתנהגות המוסרית של הקתוליות עיין אדר היקר. שם הוא גם
אומר שאילו כל אנשי הדת היו נוהגים ברמה מוסרית גבוהה היו
מונעים את הביקורת כלפיהם שהתעטפה לעתים באיצטלה "מדעית"
