סדר הלימוד

השאלה:

א. מוזכר בפוסקים שיש להקדים את לימוד ההלכות הנוגעות למעשה ,
איתן נפגש כל אדם במהלך חייו (כחלק אורח חיים) ללימוד ההלכות
שאינן נוהגות למעשה (כסדר קדשים). מה ניתן להגדיר בכלל
הלימוד הנצרך למעשה?
ומהי רמת הלימוד שיש לקנות בחלק התורה המעשי קודם שיעבור
לחלקי התורה שאינם נוגעים למעשה ?
ב. אדם טרוד בעסקיו שיש לו זמן מוגבל ללימוד תורה שבו יוכל
ללמוד גפ"ת או פוסקים, במה עדיף שילמד? אם יש לו זמן לשניהם
האם עדיף שירבה בלימוד אחד או עדיף שיחלק את זמנו בין שני
סוגי הלימוד?

 

 

 

 

התשובה

הרב יעקב אריאל |

יש עדיפות ללימוד הלכה למעשה.
אך מאידך אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ. ולכן א"א לאלץ
אדם ללמוד פסקי הלכות כשהוא נהנה יותר מדף גמרא בעיון. ההנאה
היא חלק ממצוות לימוד תורה. "והערב נא" – אנו מברכים.
וכדי ליהנות מדף גמרא אדם צריך לקבל מיומנות גבוהה בלימוד
הגמרא, להתנסות בסגנונות שונים כדי שיאמץ לו את הסגנון הקרוב
לליבו ולכן רוב הזמן מוקדש ללימוד גמרא, גם ללא מעשה.
עם זאת אדם חייב להקדיש זמן מסוים כל יום ללימוד הלכה מסודר.
כגון משנה ברורה וכדו'. כל אחד לפי יכולתו. -2 סעיפים ליום הם
דבר השוה לכל נפש. מי שיכול יותר שילמד יותר. אך בדרך כלל רוב
רובם של הלומדים אינם מסוגלים ללמוד ספר כזה שעות רבות.
מי שיש לו זמן מוגבל עדיף שילמד הלכה. אך גם הוא אם הוא נהנה
יותר מלימוד אחר שילמד במקום שנהנה. בעלי המוסר אמרו שאם יש
לו זמן פנוי חצי שעה ללמוד – שילמד מוסר, כי אז יימצא לו
זמן גדול יותר ללמוד...
אפשר גם לחלק את הזמן לפי משיכתו. חשוב שאדם ילמד מתוך חשק
והנאה.
(עיין יחוה דעת ח"ו סי' נו' – שפוסק שיש ללמוד רק הלכה אך
מנסיוני רוב בני האדם נהנים מלימוד עיוני הקרוב להלכה.)

toraland whatsapp