התשובה
עי' בספר חבל נחלתו ח"א סי' ה במאמר "גדרים במצות תוכחה"
ותמצא תשובה לרוב שאלותיך.
בראשונים גדרים רבים ב"מוטב יהיו שוגגין...". להלכה הרמ"א
פוסק כבעל העיטור שבמצבים מסוימים לא נוכיח. הגר"ע יוסף כותב
להוכיח בכ"מ (גם בעיו"כ וגם בשל"ט) מתוך הסתמכות על
הריטב"א שבדורנו יש להוכיח בכ"מ.
האם יש מקום לשיקול דעת במקרים אלו?
מהם הגדרים להלכה?
מהי הסברא מצד תועלת או מצד מחאה?
האם יש יחס עקרוני שונה לשאינם שומרי תו"מ?
אשמח להפניות למקורות.
תודה רבה.
עי' בספר חבל נחלתו ח"א סי' ה במאמר "גדרים במצות תוכחה"
ותמצא תשובה לרוב שאלותיך.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
