התשובה
מחנה צבאי לפי תפיסת התורה הוא מקום תפילה כמו ביכנ"ס. משום
שבשעת מלחמה חובה להתפלל להצלחת המלחמה
לכבוד
הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
איסור קריאת שמע וכל אמירת דברים שבקדושה, כנגד צואה/ ערווה- נלמד מהפסוקים "ולא יראה בך ערוות דבר", "ושבת וכיסית את צאתך", וכמבואר בפוסקים שזהו דין דאורייתא. (משנ"ב עה, סקי"ט. וכן הקדמת בה"ל לסימן ע"ד, וכן צואה דאורייתא, ועמוד מי רגליים דאורייתא- ברכות כ"ה). וקשה- הרי המצווה עצמה שבפסוקים הנ"ל - מצוות ויד תהיה ויתד תהיה, וכפי שנפסק ברמב"ם והחינוך, ושאר פוסקים, אלו מצוות רק ליוצא למלחמה. וא"כ אם יש פה מצוות נוספות הקשורות לאמירת דברי תורה במקום טומאה ולכלוך, שיימנו כמצוות נפרדות. ואם לאו - כיצד הדין הזה משתלשל מאותן מצוות שהגדרתן מצומצמת יותר? למעשה יש כאן שאלה גדולה ורחבה יותר, על כל דינים דאורייתא שאינם כלולים במנין המצוות והגדרתן, שמהן הם יוצאים?
בתודה.
מחנה צבאי לפי תפיסת התורה הוא מקום תפילה כמו ביכנ"ס. משום
שבשעת מלחמה חובה להתפלל להצלחת המלחמה
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
