הדלקת נר חנוכה בשמן ערלה

התשובה

בגמרא (פסחים כב ע"ב) נאמר שקיים איסור להדליק נר בשמן של ערלה:

הרי ערלה, דרחמנא אמר (ויקרא יט) ערלים לא יאכל. ותניא: ערלים לא יאכל - אין לי אלא איסור אכילה, מנין שלא יהנה ממנו, שלא יצבע בו, ולא ידליק בו את הנר? תלמוד לומר וערלתם ערלתו. ערלים לא יאכל - לרבות את כולם.

אלא שמצאנו שבנוגע לקיום מצוות אין משמעות להנאת האדם, גם במקרים שהאדם נהנה מהחפץ בשעת קיום המצווה, כפי שנאמר בגמרא (ר"ה כח ע"ב): 'הדר אמר: אחד זה ואחד זה - יצא, מצות לאו להנות ניתנו'. כלומר, העובדה שאדם נהנה כשהוא מקיים מצווה, מדבר שאסור עליו בהנאה, איננה נחשבת הנאה אסורה. אמנם למעשה, במקרים רבים אין מתירים לקיים מצוות בחפצים של "איסורי הנאה", היות שהכלל ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו" אינו חל בכל מצב, וקיימים כמה חילוקי דינים בפוסקים, באלו מצוות מסתמכים עליו ואימתי; (להרחבה, עי' ב'אמונת עתיך' 68 (תשס"ז), עמ' 21-9).

לסיכום:

א. אין להדליק בשמן של ערלה אם יש לו שמן אחר, כיוון שלדעת הרבה פוסקים קיימת כאן הנאה אסורה מפירות ערלה.

ב. אם אין לו שמן אחר, מותר להדליק בשמן של ערלה, אך לא יברך על הדלקה זו מחמת הספק.

ג. אם אין לו שמן אחר, מותר להדליק בברכה, בשמן שהוא ספק ערלה.