התשובה
א. השמיטה הראשונה אחר יציאת מצרים הייתה בשנת 2510 לבריאת העולם. החלוקה לשבע מתייחסת למניין השנים מבריאת העולם והיא רק סימן כדי לדעת מתי חלה שנת השמיטה. בשום מקום לא כתוב שהמניין מהשמיטה הראשונה לימינו צריך להיות בחלוקה של שבע שנים.
ב. למעשה: מנין שנות השמיטה להלכה נמנה מעליית עזרא. לפני החורבן אף שלא נהג יובל - מנו את שנות היובל כל חמישים שנה. לאחר החורבן התחיל מניין רציף של שבע שנים (בלא היובל) ולפי זה ה'תשס"א היא שנת השמיטה. ראה לאור ההלכה (הרב זוין), שביעית למצוותיה (הרב ע. הירש מבוא פ"א).
אהוד אחיטוב
ב. בהקשר לחיוב מעשר בשנה ראשונה לשמיטה
ראשית יש מחלוקת אם התאריך הקובע לשמיטה הוא א' בתשרי (רמב"ם) או ט"ו בשבט (תוס', של"ה). מ"מ זה ברור לכו"ע שחייב בהפרשת תרו"מ בין א' בתשרי לבין ט"ו בשבט שכן סיבת הפטור מתרו"מ היא מפני שהפירות הן הפקר וכיון שהפירות חנטו לאחר א' בתשרי הם אינם פירות שביעית וממילא אינם הפקר. הבעייה שמתעוררת היא איזה מעשר להפריש. כי עדיין הפירות אינם של שנה א' לשמיטה ולא ברור שחייבים במעשר שני. ומ"מ למעשה כתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (מנחת שלמה ח"א סי' לה) שיש להפריש מעשר שני, וראה במאמרו של הרב יהודה עמיחי (ס' התורה והארץ ח"ד עמ' 131) וכן בס' שבת הארץ (הוצ' המכון פ"ד ה"ט).
יואל פרידמן
