גידול אננס בשמיטה

התשובה

א. צמח האננס נחשב ירק מבחינה הלכתית, ואף על פי כן מוסכם על רוב הפוסקים שאין בו איסור ספיחין, כיוון שזמן גידולו ארוך (ראה 'קטיף שביעית', עמ' 96, הערה 7).

ב. כיוון שהגידול הוא בחממה שנחשבת בית, אף שהוא מתבצע בקרקע, אזי יש מקום להקל ולהתיר עשיית פעולות חקלאיות שאסורות מדרבנן, ובלבד שייעשו על ידי גוי (ראה 'קטיף שביעית', עמ' 104, סעי' ו והערה 17).

ג. נטיעת הייחור נחשבת מלאכה שאסורה מדאורייתא (ראה 'קטיף שביעית', עמ' 40 סעי' ה); ואף לגבי החרישה, ישנה מחלוקת הפוסקים, ויש להחמיר (שם, עמ' 39 סעי' ב). ההאבקה היא מלאכה שאסורה מדרבנן, אף שיש פוסקים שדנו בה בחומרה יתרה (שם, עמ' 80 סעי' ה והערות 11-10).

יש לדון בשלושה גידולים שמתקיימים במקביל, ובכל אחד הדין שונה: גידול שתחילתו בשנת תשע"ג; גידול שתחילתו בשנת תשע"ד; וגידול שתחילתו בשנת השמיטה תשע"ה.

ד. הגידול שתחילתו בשנת תשע"ג (מאי 2013): כבר נעשו המלאכות להכנת הקרקע וכן ניטע הייחור לפני השמיטה. המלאכות שנותרו אינן אלא מדרבנן, ולכן הם ייעשו על ידי גוי כדלעיל. כאמור אין איסור ספיחין באננס. אך הגידול והקטיף חייבים להיות במסגרת 'אוצר בית דין', כי הקטיף יהיה בשנת השמיטה, וכיוון שדין אננס כדין ירק, השלב הקובע לעניין קדושת הפירות הוא הלקיטה (הקטיף). מובן שיש לבדוק אם יימצא 'אוצר בית דין' שיהיה מוכן לקבל את הסחורה ולשווקה דרכו, שכן מחיר האננס הוא גבוה, ולא ברור שיהיה ביקוש לפרי במסגרת 'אוצר בית דין'. החלופה היא חתימה על היתר מכירה, ואז אפשר לשווק את הפרי כרגיל.

ה. הגידול שתחילתו בשנת תשע"ד (מאי 2014): גם בו כבר נעשו כל הפעולות של הכנת הקרקע והנטיעה. לכן המלאכות שייעשו בהמשך הגידול שאסורות בשמיטה מדרבנן, ייעשו על ידי גוי (בחממה). הקטיף שתחילתו באוקטובר 2015 (חשוון תשע"ו) הוא כבר לאחר שנת השמיטה, ולכן אין בפרי קדושת שביעית, וממילא אין צורך ב'אוצר בית דין', ואפשר לשווק אותו כרגיל.

ו. הגידול שתחילתו בשנת תשע"ה (מאי 2015): הפעולות החקלאיות הנצרכות בו - הכנת הקרקע על ידי חרישה וכן שתילת הייחור - הן מלאכות שאסורות מדאורייתא, ולכן אסור לעשותן גם בחממה, ואף אם הן נעשות על ידי גוי. לכן הדרך היחידה לגדל את האננס בזמן זה היא רק בדרך של היתר מכירה.