התשובה
ב"ה י"ב מר-חשוון ה'תשפ"ב
שלום וברכה
א. הזיתים שאתה מוסק בתקופה זאת הם זיתים של ששית שבאופן עקרוני חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. בימינו בכל מקום אין חובת הפרשת תרומות ומעשרות מהתורה, כיוון שהשו"ע פסק כדעת הרמב"ם שכאשר אין "ביאת כולכם" דהיינו שכל ישראל נמצאים בארץ, חובת ההפרשה היא מדרבנן.
ב. שאלתך האם מסיק זיתים מגינה ציבורית נחשב כמסיק זיתים של הפקר, והוא פוטר אותם מתרומות ומעשרות, או שלא?
והתשובה היא, שהגדרת "הפקר" משמעותו שהפירות הפקר לכל מי שעשוי לבוא ולקטוף. אולם אם הממונים על הגינה הציבורית מטעם העיריה/מועצה מקומית מסכימים שדווקא אנשים מסוימים ימסקו את הזיתים, אך לאנשים אחרים אין רשות לקחת, אפילו אם מונעים זאת רק מנוכרים – הפירות אינם מוגדרים כפירות הפקר וחייבים להפריש מהם תרו"מ בברכה. אולם במקרה שדעת הבעלים אינה ברורה צריך להפריש תרו"מ ללא ברכה.
ג. לגבי חובת נתינת המעשרות ללוי ולעני - במקרה הנידון אם ההפרשה נעשית מחמת הספק אין חובה לתת את המעשרות כלל. לא רק לגבי נתינה ללוי, שבכל ספק אין חובת נתינת מעשר ראשון. אלא אפילו לגבי מעשר עני, אין חובה לתת כיוון שאין כאן "חזקת חיוב" כי יתכן שהפירות הם הפקר.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
