התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
הפירות שברשות אמך הם טבל גמור. כל זמן שלא הפרישו מהם, ולכן אם מבשלים אותם נהפך להיות תערובת של טבל וחולין, וזו תערובת שקשה להתירה. על כן לא טובה העצה שמניחים בצד על מנת שיפרישו בעתיד, אלא א"כ תאמר שיחולו תרומות ומעשרות על פי הנוסח הכתוב בסידור, ולאחר מכן יפרישו שוב, ואז יהיה ספק בברכות. על כן אם יש דברים כאלה אולי כדאי להשתמש בהפרשה מראש, כך שבשעה שאמך תעשר הפירות כבר יהיו מעושרים. עיין במשפט כהן סי' לה נוסח של הפרשה מראש. יש להפרשה זו מספר תנאים, צריך לקחת בתחילת שבוע כנגד הכמות העתידית שיפרישו, ויש לשמור כמות זאת ויש לומר נוסח מיוחד המצורף בזה.
שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן לה
נוסח סדר הפרשת תרומות ומעשרות על להבא. תולש פרי אחד, או שנים או יותר, ואומר: הנני קובע פרי זה, - או פירות אלו, - שיהיה להפריש מזה תרומה גדולה ותרומת מעשר, על כל מה שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלוש ולאכול מפירותי.
וחוזר ואומר: כשיעור גודל חטה אחת מצד התחתון של פרי זה הרי הוא תרומה גדולה על כל הפירות, שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלוש ולאכול, בכל פעם, עד שיתמלא כל הפרי ויעשה כולו תרומה. ואחר כך נוטל פרי תלוש אחר ואומר: אחד ממאה ממה שיש כאן בצד התחתון של פרי זה נגד כל מה שאתלוש ואוכל, אני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - בכל פעם, יהי' מעשר, ושאר חלקי מעשר יהיו בצד התחתון של כל הפירות, שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלשן, לכשיתלשו מעכשיו, ואותו חלק המאה מעשר שבפרי התלוש הזה יהי' תרומת מעשר על המעשר של הפירות המחוברים, לכשיתלשו. ואם ישאר מהפרי, שיחדתי לתרומה גדולה, או מהפרי שיחדתי לתרומת מעשר, אחר כל היום והלילה של אכילתנו מהפירות שנתלוש, יהי' הנשאר ג"כ תרומה בכל מקום שהוא סמוך לתרומה ולתרומת מעשר שלמעלה. ומעשר שני יהי' בצד העליון של כל הפירות, שאוכל אני, - או מי שהוא מבני ביתי, או כל מי שיאכל מפירותי, - לכשיתלשו, ויהיו מחוללין ופדויין (הן וחומשן) על פרוטה, או שוה פרוטה, שיחדתי לפדות בה מעשר שני.
ובשנת מעשר עני יאמר כן, שהוא מיחד את הצד העליון למעשר עני.
ובכל פעם שתולש לאכול יאמר: אני סומך על מה שפירשתי בשעה שקראתי את שם התרומ"ע על הפירות התלושין, שיחדתי אותם לתרומ"ע על הפירות הללו לכשיתלשו. (עה"ק ירושלים ת"ו, שנת תר"ץ)
כתיבה וחתימה טובה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורהוהארץ
כפר דרום אשקלון
