מה יהיה?

השאלה: שלום הרב!
אני מגורשת מגוש קטיף. בעוד כשנה יחול מועד הגיוס שלי.. בסיבה בלתי מובנת הגיוס לצה"ל מאוד מאוד ברור מבחינתי. המסגרת, התרומה, היכולת שלנו כנוער לתקן באמת דבר שאינו טוב בכללו.
דווקא מתוך הכאב הזה של הגירוש, הצלקות שכל פעם נפתחות כשרואים מדים, כששומעים שיר מאז או כל דבר הכי קטן שמזכיר את הגוש. את הבית.
ולהרגיש שאנחנו יכולים לתקן, ולדעתי אם לא אנחנו אז אף אחד בעולם לא יתקן,
באופי שלי אני לא "דוסית" (בכלל לא) אבל אני יודעת שבצה"ל באמת אוכל להתחזק.
התפקיד שאני מעוניינת בו הוא לא קרבי, ויש אפשרות מסלול שהוא רק של בנות.

בכל מקרה, אני חושבת שיש עיניין להתגייס לצהל, זה קשה, ובטוח שיהיו מכשולים,ף ואני ממש לא מנסה להיות האמא של המדינה הזאת, יש בי המון כעס על הממשלה ועל הצבא בפרט שהסכים לגירוש הזה.

אבל רק מאיתנו יבוא השינו.

תודה, אשמח לתשובה...

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/19/2013 2:14:26 AM
בס"ד

שלום וברכת ד´


אני מבין היטב את הרגשות ומחובר אליהן. אמנם נראה לי אישית שעדיף להיות בשרות לאומי כדי לא לפתוח שוב פצעים ולבוא שוב לידי הסתבכויות אישיות (מלוי פקודה וכו´), ומאידך התרומה לחברה והציבור יכול להעשות גם בשרות לאומי בצורה טובה ביותר. גם התיקון האישי שלנו יכול להעשות בדרכים רבות, ולאו דוקא על ידי הליכה לשרות צבאי מלא.
אולם אם את מרגישה שתתרמי יותר בצבא מאשר בשרות לאומי אינני יכול לשלול או לחזק שהרי צריך להכיר את השואל הרבה יותר טוב, אולם אם לך הדבר חשוב לתרום בצבא ומאידך את בטוחה שלא תפלי ותרדי (חלילה)באהבת עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, הרי שאת יכולה לעשות כן, אבל מתוך ידיעה שיהיו לך קשיים גדולים יותר, והשאלה אם את רוצה להגיע לקשיים אלו או לתקן ולבנות בדרכים פשוטות יותר.

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
toraland whatsapp