התשובה
לפי תיאורך, אכן האדם שרוי במצב מסוכן. הפוסקים דימו אובדן שפיות לפיקוח נפש,[1] והתיאור שכתבת נשמע לא רחוק מכך. בכל אופן, גם לחולה שאין בו סכנה, התיר ה'שלחן ערוך'[2] איסור דרבנן בשינוי. מקלדת קיבולית, כזו שאנחנו מספקים לארגוני הביטחון והרפואה,[3] מבוססת על שינוי מתח חשמלי בלבד ולא על גרמא, ושינוי מתח בוודאי אינו חמור מאיסור דרבנן בשינוי.[4] הגרש"ז אויערבאך התיר לכתחילה ולכל אדם פעולות הכרוכות בשינוי זרם בלבד.[5] הבעיה השנייה במקלדת היא עצם הכתיבה על גבי מסך, שהגר"מ פיינשטיין כתב שהיא לכל היותר איסור מדרבנן.[6] בהיעדר אפשרות להשתמש במקלדת קיבולית, יש מקום לשקול במצבו שימוש בשבעט (טוש עם דיו המתנדף לאחר ימים ספורים), שבפשטות אסור מדרבנן.[7]
[1]. עיין בספר אסיא ב, עמ' 263–266, ובספר אסיא ז, עמ' 208.
[2]. שו"ע, או"ח סי' שכח סעי' יז.
[3]. ראו עליה במכתבו של הרב ישראל רוזן, שנדפס בתחומין ל, עמ' 94.
[4]. עיין במאמרו של הרב ישראל רוזן: 'שינוי זרם חשמלי שבת – עקרון הלכטכני ויישומיו', תחומין כו, עמ' 83–97.
[5]. היתר זה הובא בשמו בשמירת שבת כהלכתה פרק לח, הערה לב. וכן משמעות השש"כ במקומות נוספים: פרק לב סעי' מא; פרק לד סעי' כח. וכן הובא בשם הגרשז"א, בתשובות רי"י נויבירט בקובץ יעיר לי אוזן (פסקי הלכות למכשירי שמיעה ושתלים – שבת, בית שמש תשע"א, עמ' 62), ובתשובות הרי"י נויבירט והרז"נ גולדברג בספר אסיא טו, עמ' 154. וכן כתב בשם רשז"א גם בשו"ת ישא יוסף, או"ח ב, סי' פו ד"ה עתה; שם, ב, סי' פט ד"ה לדעת.
[6]. תחומין יד, עמ' 433.
[7]. הגר"מ אליהו במאמרו: כתיבה חיונית בשבת בדיו מתנדף, תחומין יא, עמ' 112-107; הגרשז"א במנחת שלמה א סי' צא אות יא; וכעי"ז ביחוה דעת ד, סי' כט; ובציץ אליעזר יד סי' ל; אף שהמנחת יצחק ז, סי' יג-טו אוסר.
