האם לעשות בדיקות גנטיות לפני החתונה?

התשובה

מהי חובת ההשתדלות היא אכן שאלה המרחפת תדיר בעולמו של האדם המאמין. עד כמה על האדם לפעול ולהשתדל, ומהו השלב שבו עליו לומר 'אשרי תמימי דרך' וכן 'שומר פתאים ה''. שאלה זו מתעצמת לאור ההתפתחות הרפואית והטכנולוגית כיום, שמאפשרת לנו דברים שלא התאפשרו בעבר, ולא אחת מביאה אותנו לידי התלבטות ודילמות לא פשוטות. אחד מתחומי הרפואה שהתקדמו התקדמות מדהימה בעשורים האחרונים הוא תחום הגנטיקה. בזכות התקדמות זו ניתן לעזור כיום למשפחות רבות במניעת מחלות. אני כותב 'משפחות' ולא 'אנשים', כי כאשר ישנו ילד, אדם, איש, אישה - החולים, כל משפחתם מתמודדת עם מציאות קשה זו.

'ורפא ירפא - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות', וכבר אמר הרמב"ם כי הרפואה הטובה ביותר היא הרפואה המונעת, זו שמקדימה תרופה למכה ומונעת את הבעיות.

את עמותת 'דור ישרים', הקים לפני כמה עשורים יהודי שבניו נפטרו בעקבות מחלת תאיי-זקס, מחלה קשה חשוכת מרפא, הגורמת לסבל רב לחולה ולמשפחתו. רצונו למנוע מילדים אחרים וממשפחות אחרות סבל קשה זה, הביאו להקים את עמותת 'דור ישרים'. היום, ברוך ה', יש לרפואה יכולת להתגבר על הבעיות הגנטיות המחוללות מחלה זאת ומחלות גנטיות נוספות, החל מטיפולי פוריות של הפריית מבחנה עם אבחון טרום השרשה (בודקים את המבנה הגנטי של העובר בטרם מחזירים אותו לרחם) וכלה באבחון טרום לידתי במהלך ההיריון עצמו. אולם טיפולים אלו אינם פשוטים, והם אף מעלים שאלות הלכתיות (ואין בדברי כאן נקיטת עמדה או רמז איזה טיפול מותר לעשות ומתי). יותר מכך, בטיפולים אלו כרוכים קשיים רבים, והם מצריכים התמודדות נפשית וזוגית רבה מאוד, ולא אחת גם קשה מאוד. 

אם כן, היכן עובר קו הגבול בין בדיקות שראוי לעשות כדי למנוע סבל וקושי לבין בדיקות שלא ראוי לעשותן?  וודאי שההדרכה לבני זוג נשוי שהתגלה כי הינם נשאים למחלה גנטית שונה מההדרכה לזוג מאורס המגלה זאת, וגם ההדרכה לשניים שנפגשים למטרות שידוכין שונה מהן.  יש לדעת שאין זה פשוט להתמודד עם נשאות למחלות קטלניות בתור זוג נשוי, ועל כן עדיף למנוע התמודדות זו. גם ברור לכל כי יש הבדל בין בדיקת נשאות למחלות פשוטות (יחסית) לבין בדיקת נשאות למחלות שיש להן משמעות של חיים ומוות. אינה דומה התמודדות עם קוצר ראייה להתמודדות עם תאיי-זקס או מחלות קטלניות אחרות. ייתכן שבעוד עשור תוכל הרפואה לדעת איזה גן אחראי על כך שאדם  מסוים חולה בשפעת חמש פעמים בשנה. האם נבדוק זאת אז בבדיקה גנטית כדי להחליט עם מי להתחתן?! ברור כי אנו נדע להבדיל (כך אנו מקווים לפחות) בין עיקר לטפל, ובין שאלה של חיים ומוות לשאלות שאינן חשובות.

חשוב להדגיש כי 'דור ישרים' בודקים נשאות למחלות גנטיות רצסיביות, היינו מחלות שרק אם שני בני הזוג נשאים שלהן, יכול להיוולד ילד חולה. במקרים אלו החשש ללידת ילד חולה הוא של 25%. אם כן אין כל מניעה שבן זוג שאינו נשא של המחלה יתחתן עם בן זוג שהוא נשא של המחלה. כלומר בדיקות אלו אינן מגלות נשאות למחלות שיוצרות קושי להינשא בכלל. 

לסיכום, אנו צריכים לדעת לרתום את הטוב והמועיל שבקִדמה וברפואה לטובת יישוב העולם ופיתוחו, להפחית סבל ולהעצים חיים על פני הארץ. עלינו לראות במדע הרפואה אמצעי שנתן הקב"ה בידינו להמשיך לבנות ולשכלל את בניין העולם, ואין בכך פחיתות באמונה. אדרבה, אנו דורשים ברפואה, אך יודעים כי 'הרופא כל בשר' הוא 'המפליא לעשות'. נדמה לי כי אין הרבה נושאים שיש בהם כמעט תמימות דעים בין השיטות השונות ובין הרבנים השונים כמו בנוגע לנושא זה; וכולם מסכימים כי ראוי למנוע התמודדות זו בטרם התחילה. מובן שבמקרים שבני זוג כבר קשורים זה לזה קשר משמעותי, אף שטרם התחתנו, יש לברר כל מקרה לגופו, ויש לקבל החלטה מתוך ראיית המציאות נכוחה. אם בני זוג מעוניינים להינשא על אף נשאותם מחלות גנטיות קשות, עליהם לדעת לקראת מה הם צועדים. אך בחור ובחורה שטרם נקשרו וטרם החלו לבנות את ביתם, וודאי שרצוי ונכון שיעשו את בדיקות 'דור ישרים'. 

מתי כדאי לעשות בדיקות? נדמה לי שבחברתנו טרם עוצב דפוס קבוע לכך, אם ממש בתחילת הדרך (בפגישה ראשונה או שנייה) או רק כאשר יש הקשר רציני יותר. נראה שכדאי לעשות זאת בשלבים מוקדמים של הקשר, כאשר בני הזוג עדיין לא נקשרו זה לזה אך לא בשלבים מוקדמים מדי, כדי שלא נצמיד לכל שם של בן או בת 'מספר', ובטרם ייפגשו יבדקו את תוצאות הבדיקה של המועמד.