התשובה
ראשית, הדעה "הרבנית" אינה דעת הרבנים בלבד אלא דעת התורה
כפי שאמר ר"ח בן תרדיון שמוטב שיטלנה מי שנתנה. וע"כ נפשו היא
פקדון בידו ואין הוא או אחרים אדונים לה ליטלה מתי שברצונם.
דברי הרב פיינשטיין אינם קשורים לרמ"א. הרמ"א עסק במעכב
חיצוני ולא טיפולי למחלתו של הגוסס המעכב את יציאת נשמתו. ועל
זה אמר שאין לעשותו. אבל לגבי טיפול רפואי לא דיבר כלל.
כמו כן המדובר באגרות משה הוא במניעת טיפול רפואי ולא בניתוק
ממכשיר הנשמה שזהו רצח אקטיבי!
הרב פיינשטיין כתב שאין חייבים להאריך חיי שעה מלאי יסורים בטיפול
רפואי שלא בא אלא להאריך את חיי השעה. אך לחנוק אדם ע"י
הפסקת החמצן אינו דומה כלל למניעת טיפול רפואי.
לגבי קביעת רגע המוות עי' באנ' רפואית הלכתית ובס' נשמת אברהם
שעסקו בכך בהרחבה.
