התשובה
אם נציג המכירות שיקר בכוונה בוודאי הדבר אסור, משום שאסור לאדם לגרום לקונה לרצות לקנות על ידי שקר.[1] אולם כדי לבטל מקח יש להבחין בין מקרים שונים:
1) 'מקח טעות' – אדם שקנה מוצר והתברר שמה שקיבל בפועל אינו מה שנאמר לו על ידי המוכר אלא גרוע יותר, ניתן לבטל את המקח.[2]
2) 'תנאי' – אם הקונה סיכם עם המוכר בעת המכירה כי הקנייה נעשית בתנאי שלא ייצא מכשיר מתקדם יותר, ניתן לבטל את המכירה. ב'שלחן ערוך'[3] מבוארת הדרך שבה מתנים תנאים, ופעמים תנאי שלא נעשה כתיקונו אינו תקף.
3) 'דברים שבלבו ובלב כל אדם' – אם יש אומדן מוכח שהיה תנאי במכירה, המקח בטל.[4] ה'פתחי תשובה'[5] הביא מקרה קיצון של 'אומדן מוכח': אם המוכר שיקר ואמר שהציעו לו כבר מחיר גבוה בעד הסחורה והוא לא הסכים למכור, ואחר כך התברר שלא היו דברים מעולם. לדעת ה'חוות יאיר'[6] יוכל הקונה לבטל את המקח כל עוד לא שילם מכיוון שהוא מוחזק בכסף,[7] אך לדעת הט"ז[8] אין זה אומדן מוכח, ואפילו כשהוא מוחזק חייב לשלם. אף אם נדמה את המקרה שלפנינו למקרה של ה'פתחי תשובה', מכיוון שהתשלום כבר ניתן, אף לדעת ה'חוות יאיר' אי אפשר לתבוע את הכסף חזרה. זאת ועוד, ייתכן שלא הייתה כאן הטעיה מכוונת של המוכר, אלא באותו רגע לפי ידיעת הנציגה לא היה צפוי לצאת מכשיר מתקדם עם פיקוח, ולפי אותה שעה מה שנאמר היה אמת. לכן נראה למסקנה שאין לפי ההלכה אפשרות לבטל את העסקה.
[1]. שו"ע, חו"מ סי' רכח סעי' ו.
[2]. בבא בתרא פ"ה מ"ו.
[3]. שו"ע, אה"ע סי' לח; שם, חו"מ סי' רמא.
[4]. שו"ע, חו"מ סי' רז סעי' ד הגהת הרמ"א.
[5]. שו"ע, חו"מ סי' רז ס"ק ט.
[6]. חוות יאיר, סי' סט.
[7]. עיין תחומין ב, במאמר הרב איתמר ורהפטיג מדוע הולכים אחרי המוחזק, ולא מבטלים את המקח תמיד.
[8]. ט"ז, חו"מ סי' שלב סעי' ד.
