התשובה
יש לעשות היתר עיסקא ולהפקיד את כספך רק בחברות שעשו היתר עיסקא.
בפרסומים של מכון כת"ר ישנה אינפורמציה על הבעיות שהעלית.
ברצוני לשאול לגבי קרנות השתלמות וקרנות פנסיה.
כידוע קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות מנסות להשביח את כספי הלקוחות כדי שבבוא הזמן. עם עליית תוחלת החיים הכספים שנחסכו יאפשרו מחיה בכבוד לימי הפנסיה.
אני התעוררתי לדבר ע"י מכר ירא שמים שהסביר לי את האיסור וכך קראתי תשובות בעניין מה גם שלמקל יש לו על מי לסמוך הרב משה פיינשטיין במקרה שהמדובר של חברה שעליה אין חלים דיני ריבית.
לצערי הרב רוב הציבור עיננו מודע לנעשה בכספו ואפילו הוא אינו מבין את בדוחות התקופתיים הנשלחים אליו ידי פעם בפעם.
כפי הבנתי הבעייתיות איננה עם מניות החברה הרכסים ע"י הקרנות שבמקרה זה העמיתים בקרנות הנם שותפים העסק אם כי, עם יכולת השפעה השואפת לאפס.
הבעייתיות הנה באגרות חוב הנרכשות ע"י הקרנות, שכפי הבנתי איננו בקיא בתחום הפיננסי- אלו הן תעודות חוב הרשמות המחשבי המחשב ובסיס הנתונים של הבנק, כאשר החברה מגייסת כספים, ובחרה בדרך דל חוב כלפי המחזיקים, והעדיפה זאת על פני מכירת אחוזים מאחזקותיה מסיבות השמורות עמה.
לצערי ישנם קרנות כשירות, אולם הבעייתיות שבהן התשואה הנה נמוכה ותחת הגבלות קשה מאוד להביא תשואה נאותה למחזיקים. באופן פרטי חברות אינם מעוניינות לחתום על טפסים שהם אינם מחויבת המציאות כדוגמת היתרי עסקה , בעידן המודרני זה עלול לסבך אותן בתביעות ייצוגיות דבר הגורם שקשה לפתור בעיה זו ע"י שכנוע החברות לחתום על מסמכים אלו.
לאור זאת הייתי רוצה לשאול את כבוד הרב, האם העובדה שלא מעט חברות לא שילמו את חובם למחזיקי אגרות החוב, חלקם אף הגיעו לתשלום חלקי, ואת זה לוקח בחשבון כל משקיע כי ישנה סבירות מסוימת שהחברה לא תחזיר את חובה.
ולעתים בעלי אגרות החוב אף משתלטים על חברה ולוקחים את החברה לרשותם כפי שאירע בחברת אידיבי וכך מהלוואה של קרוב לריווח ורחוק מהפסד, אנו הופכים את אגרות החוב, למוצר יותר מתוחכם.
1. יש סיכון כי בעלי החברה יהיו חדלי פירעון, ואף ישנם חברות המדרגות את יכולת ההחזר של מנפיקי אג"ח ככל שהסיכון גדל הריבית גדלה - וכך ישנו מרכיב של מעין שותפות במקרה של ריווח מחזיק האג"ח מקבל פרמיה על השקעתו מעבר לריבית המקובלת בשוק, ובמקרה של הפסד הוא עלול לאבד את כל כספו או חלקים ניכרים מכך.
2. במקרה של חדלות פירעון של החברה לעתים תחת בית המשפט מחזירי החוב של החברה הופכים לבעלים ( הדבר תלוי בסוג הביטחונות שהחברה העמידה שגם זה מרכיב המתומחר בריבית שהחברה משלמת).
3. כיום בעידן הריביות הנמוכות חברות מעדיפות לגייס כספים בצורת אגרת חוב, מאחר ומבחינת מאחר והריבית במשך נמוכה עלות גיוס הכסף היא נמוכה ומבחינת בעלי החוב עקב הריבית הנמוכה מפאת התחרות הם מנסים בכל דרך להשביח את כספי הלקוחות תוך נטילת סיכון גבוה מעבר, ולכן לא תמיד קרוב לרווח ורחוק להפסד אף יועץ השקעות שבעבר המליץ לי על קניית אג"חים הוא הזהיר אותי להתרחק מכך שכיום לא תמיד רואים את הכסף ולכן עדיף קניית מניות.
4. מאחר ואג"ח שהוא סחיר כל שמועה או מעבר לכך משפיעים על מחיר החוב שהיינו מחירה בשוק של אגרת החוב אזי הדבר מתנהג בצורה דומת מה למניות, שיש קשר
בין ביצועי החברה ומצב השוק.
5. לעתים למשקיע ישנו הסיכוי שהריבית המשק תעלה ובשל כך מחירה של אגרת החוב עלול לרדת, ובמקרה של ירידת ריבית שייתכן ואנו כבר בתחתית מחירה של אגרת החוב עלולה לרדת בצורה משמעותית. ואגרות אשר להן זמן פירעון ארוך אזי גם אי הוודאות של הקורה המשק הישראלי ובמשק העולמי מתומחר המחיר של אגרת החוב. ודבר זה מתנהג כהשקעה לכל דבר.
לכן אני רוצה לשאול את כבוד הרב האם בהתחשב בשיקולים שהעליתי, ניתן להתיר את המסחר גם ללא הסתמכות על פסקו של רבי משה פיינשטיין, שייתכן ועלול לגרום להקלת איסורים שונים על ידי חברות כמו הלנת שכר ועוד.
וכן שלפי דעתי איסור על קניית האג"ח הוא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה; גם עסקית שזה ידלל את מקורות המחיה של החוסכים, וכן מהותית מרבית החוסכים אינם מבינים אינם מודעים לכך נועצתי בת"ח אשר כל המושגים מעולם הפיננסי לא היו נהירים לו , וכן הנעשה בכספו
בברכה
יש לעשות היתר עיסקא ולהפקיד את כספך רק בחברות שעשו היתר עיסקא.
בפרסומים של מכון כת"ר ישנה אינפורמציה על הבעיות שהעלית.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
