התשובה
עליך להזמין את המטרידים לדין תורה, ורק אם יסרבו, ניתן לתובעם בבית משפט.[1] מכל מקום, גם אם בית המשפט פסק פיצויים שאינם מחויבים על פי דין תורה, מכל מקום אין בכך בעיה של גזל בפסיקת בית המשפט הזו, ולמרות שעל פי ההלכה אין חובת פיצוי כאשר אין נזק ממשי. הסיבה לכך היא שחוק זה תקף מצד 'דינא דמלכותא דינא',[2] כי יש להניח שאם זכינו לסנהדרין כיום, היא גם הייתה מטילה תשלומי קנס, לו הייתה תופעה של הטרדה המפריעה לכלל הציבור.[3]
[1]. שו"ע, חו"מ סי' כו סעי' א.
[2]. כן כתב החתם סופר, שו"ת חו"מ סי' מד, לגבי תקנה שעשו בערכאות שכל המוכרים יתחלקו בהכנסותיהם שלא תקופח פרנסתם זה מזה, שהלכה ברורה בזה דכל שהוא לתקנת בני המדינה מהני דינא דמלכותא: 'דאילו באו בפנינו היינו גם כן מתקנים כן'.
[3]. שו"ע, חו"מ סי' ב סעי' א.