גביית תרומה ללא הסכמה מפורשת

התשובה

ברור שאי אפשר להוכיח משתיקה של אדם את הסכמתו להתחייבות חדשה. אפילו כאשר ישנה תביעה על חוב קיים בפני עדים והצד השני שותק, אין בכך הודאה. כך פסק ה'שלחן ערוך' (חו"מ סי' פא סעי' ז):

אם אמר לו: מנה לי בידך, והלה שתק, ואמר התובע לעדים: אתם עדי, ושתק הנתבע, אין שתיקתו כלום, דלא הוי שתיקה כהודאה אלא כשהודה לו תחלה ואמר ליה: הן, וכשאמר התובע: אתם עדי, שתק; אבל כששתק מתחלה ועד סוף, יכול לומר: לא חששתי להשיבך.

אם כן השתיקה אינה כהודאה, ויכול לטעון 'לא חששתי להשיבך', קל וחומר שאי אפשר ליצור התחייבות חדשה על סמך שתיקה בעלמא. ברם, במקרה המדובר ישנה אומדנה המחשיבה את השתיקה כהסכמה, כי התרומה משמשת ישירות את התלמידים, ובאספה כללית בהשתתפות ההורים הוסברה נחיצותו של המבנה ולא היו התנגדויות לרעיון של גבייה אישית. לכן יש להניח שבאופן כללי ההורים חפצים להשתתף בהקמת אולם, ויש לדמות זאת למקרה הבא (שו"ע, שם סעי' ב):

מי שהתנה עם בחור ללמוד עם בן חבירו, בפני אבי הבן, ואבי הבן שתק, שתיקה כהודאה דמיא; ואף על פי שלא דבר האב כלום, דהוי ליה לאב לאסוקי אדעתיה ולמחות.^[3]

נוסף על כך ניתן להחשיב את הצורך הלימודי לדבר מצווה, ולגביו ישנה דעה שאף הסכמה בלב מחייבת, כמבואר ב'שלחן ערוך' (יו"ד סי' רנח סעי' יג): 'אם חשב בלבו ליתן איזה דבר לצדקה, חייב לקיים מחשבתו ואין צריך אמירה'. כמו כן הנגישות של המוסד להוראות הקבע של ההורים אמורה לזרז את מי שאינו חפץ בתרומה להודיע על כך למשרד, ומשלא הגיעה מחאה יש להניח שישנה הסכמה, כפי שמובא במקרה הבא (שו"ע, חו"מ שם סעי' ד):

אם התובע תופס ממון הנתבע בשעת הודאתו כנגד המנה שהוא מודה לו בו, אף על פי שיש עדים שהוא ממונו של זה הנתבע, שוב אינו יכול לטעון טענת השטאה.^[4]

אף כאן הוראת קבע חתומה נחשבת כמחוזקות ממונית בכספי ההורים, והיה על ההורים למחות מיד.

סיכום

לכתחילה יש לשקול היטב אם ראוי להתרים את ההורים בדרך זו של גבייה מהוראת קבע שהסדירו לצורך תשלום דמי לימוד, אך אפשר שלצורך מטרה חינוכית חשובה המקובלת על ועד ההורים ניתן לעשות כן. למעשה הואיל והמכתב כבר נשלח, וידוע לכולם כי ביד המוסד לגבות ללא עיכוב את התרומה מהוראות הקבע, הרי במצב זה יש לומר 'שתיקה כהסכמה' והשימוש בהוראת הקבע אפשרי, מה גם שההנהלה התחייבה להחזיר את הכסף לכל מי שיטען שגבו ממנו ללא ידיעתו.

[1].   המזכירות בדקה שכל ההורים קיבלו מכתב, הן בדואר אלקטרוני הן בדואר ישראל.

[2].   ההנהלה הודיעה שמי שמתנגד לתרומה יכול בכל שלב להודיע על כך ולקבל את כספו חזרה, אלא שברירת המחדל המועדפת בעיני ההנהלה היא לגבות ובמקום הצורך להחזיר. על כן עולה השאלה אם מבחינה הלכתית ניתן לגבות מהוראת הקבע ללא הסכמה מפורשת.

[3].   ועי' שו"ע, שם סעי' ז. הט"ז דחה את דברי הרמ"א, אך נתיבות המשפט, ביאורים ס"ק ד, הסכים במקום שכבר גבה את הכסף.

[4].   ואף שהנידון שם הוא הודאת בעל דין וכאן מדובר על תרומה חדשה, מכל מקום הלכה זו מבוססת על אומדנה, וניתן להשליך זאת גם על התחייבות חדשה (תומים שם ס"ק יא).