הלימוד היומי י"ח ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ג' אדר א' « הקודם | הבא »

התערבות האדם במעשה בראשית: השיבוט ג'

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

מיהו אביו של היצור המשובט?

 

נחלקו פוסקי דורנו בנושא הפונדקאות, מי היא אמו של הילוד, האם היא האם הגנטית, בעלת הביצית, או האם היולדת, שברחמה גדל והתפתח הילוד? גם בנושא השיבוט, אם בעלת הביצית לא תהיה גם האם היולדת תהיה השאלה תלויה במחלוקת הנ"ל. אך אם בעלת הביצית תהיה גם האם היולדת תישאל השאלה מיהו "אביו" של היצור המשובט? אב הוא המזריע את הזרע, בעוד שהאם היא בעלת הביצית. אך כאשר מפרים ביצית ללא זרע, אין כאן אב. ועם זאת, יש כאן שיתוף של שני מקורות, בעלת הביצית ובעלת התא המוחדר לביצית ו"מפרה" אותו, האם אין להתיחס אל בעלת התא כאל "אב", למרות שהיא אשה? ולפי זה, האם יהיה לבעלת התא מעמד דומה לשל אב, לענין כיבוד אב ואם, לגבי ירושה ועוד? האם קרובי "האב" יהיו קרובי היצור המשובט לענין עדויות, עריות והלכות אחרות?

 

בהלכה לא מצינו "אב" משונה כזה. ומסתבר שאשה זו לא תיחשב כ"אב" לכל דבר. אם כי רק לחומרא אולי נתייחס אליה בכל זאת כאילו היתה "אב". ומכיון שנחשוש לשתי האפשרויות, מצד אחד היצור המשובט לא יירש את "אביו", אך מצד שני יהיה חייב בכבודו, ויהיה אסור להינשא לקרוביו מן "האב".

 

שאלות נוספות מתעוררות כאשר מדובר במקרה שאותה אשה תהיה גם בעלת התא, גם בעלת הביצית וגם היולדת. כאן ייוולד יצור ללא אב כלל. אך אולי אבי אמו הוא יהיה גם אביו, שהרי אין הוא "בן" של אמו אלא מין תאום זהה לה, ואם כן הוא יהיה גם "אחיה" מבחינה מסוימת, וממילא גם יהיה "בנו" של אבי אמו.

 

מסקנת הדיון בשיבוט

 

עצם ההתלבטות בהגדרות אלו מראה את חומרת התופעה של הבאת יצור חסר זהות, שלא ידע מיהו אביו. אמנם גם כיום יש לצערנו מצבים כאלו. אולם אלו נוצרו בדיעבד. על הראשונים אנו מצטערים, ואתה בא להוסיף עליהם?! איזה מאמץ אדיר משקיעים פסיכולוגים וסוציולוגים כדי לאזן את אישיותו של ילד למשפחה חד-הורית, הסובל מהעדרו של אחד מהוריו, ולא תמיד בהצלחה מרובה. האם יש סיכוי להציל את אישיותו של היצור המשובט מהפרעות וליקויים נפשיים מעין אלו?

 

לאור כל האמור, יש להימנע מיצירת יצור כזה ללא בדיקה יסודית ואחראית ביותר של כל ההשלכות העלולות להופיע כתוצאה מכך. רק כאשר יהיה ברור לנו מעל לכל ספק שהדבר יביא רק תועלת לאנושות יהיה מקום לעודד את השיבוט.

רמז לדבר הרב קוק:

וכאשר תשתכלל האנושיות במילואה, אז יהי' הצדק מקור כל הפעולות, וההמצאות יצטרכו לשאוב ממעין המוסר שבמקדש.