הלימוד היומי ל' ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ג' שבט « הקודם | הבא »

הלכה מדע וטכנולוגיה: הלוח העברי

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

מצינו דבר דומה בתחום האסטרונומיה. יש הלכות המסתמכות על הלוח היוליאני, שהמדע הוכיח שאינו מדויק.

הלוח העברי מבוסס בחלקו על השנה השמשית (אלא שאנו מונים את החודשים לפי הירח). שנה זו מחולקת ל-4 תקופות, תקופת ניסן – האביב. תקופת תמוז – הקיץ. תקופת תשרי – הסתיו ותקופת טבת – החורף. פסח חייב לחול תמיד בתקופת האביב וסוכות תמיד בתקופת הסתיו. כדי להבטיח זאת אנו מעברים חלק מהשנים. חישוב זה חייב להיות מדויק ביותר כדי שהמועדים יחולו בעיתם, ולהתבסס על מדע האסטרונומיה. ואכן בעבר יהודים התמחו במדע זה יותר מאחרים.

 

הלוח המדויק ידוע בשם ה"גרגוריאני". (במקורותינו הוא מיוחס לרב אדא, ועל פיו אנו מקדשים חודשים ומעברים שנים כי שם יש צורך בדיוק מירבי והוא מסור בידי מומחים בלבד). לפיו שתי נקודות השוויון שבהם היום והלילה שוים הן 21 במרץ ו-23 בספטמבר. בהן מתחילות תקופות ניסן ותשרי לפי המדע. פסח חייב לחול, אפוא, לאחר ה-21 למרץ למניינם.

 

אולם יש לוח פחות מדויק וקל יותר לחישוב, הוא ידוע בעולם בשם "הלוח היוליאני" (שנת החמה לפיו היא מספר עגול יחסית – 91 יום ו-6 שעות. לוח זה מפגר בשבועיים ימים אחרי הגרגוריאני, המדויק יותר. במקורותינו מיוחס לוח זה לשמואל). תקופת ניסן תחול לפיו ב-8 לאפריל. לוח זה עדיין משמש בסיס לכמה חישובים בהלכה, כגון לעניין ברכת החמה, או שאלת גשמים בחו"ל, שהיא 60 יום אחרי תקופת תשרי. אמנם בכל הנוגע לקידוש החודש ועיבור השנה, המסורים למומחים ובהם תלויים החגים, חייבים אנו להיות צמודים למדע המדויק. אולם בדברים המסורים לכל והתיארוך שלהם הוא סמלי בעיקרו, הוא אינו חייב להיות כה מדויק, בהם אנו מעדיפים את חישובו העממי והלא מדויק של הלוח.