הלימוד היומי י"ח ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ה' שבט « הקודם | הבא »

הלכה מדע וטכנולוגיה: הכינים

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

 

במסכת שבת (קז ע"ב) נאמר:

 

רבי אליעזר אומר ההורג כינה בשבת כהורג גמל בשבת. עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בכינה דאינה פרה ורבה, אבל שאר שקצים ורמשים דפרין ורבין לא פליגי.

ההלכה נפסקה כרבנן שמותר להרוג כינה בשבת בגלל שאינה פרה ורבה. זו היתה ההנחה שהיתה מקובלת במדע בתקופת חז"ל. המדע סבר אז שתיתכן בריאה ספונטאנית של יצורים, כגון כינים מהזיעה. עם התפתחות המדע והמיכשור המדעי הופרכה הנחה זו והוכח שאין בריאה ספונטאנית, אלא כל בע"ח נולד מבע"ח אחר. גם הכינים מתרבות כדרך כל הארץ מזכר ונקבה.

 

כבר לפני כ-300 שנה כתב על כך ר' יצחק למפרונטי, באנציקלופדיה התלמודית שחיבר שאסור להרוג כינה בשבת כי היא פרה ורבה. ר' יהודה בריל חלק עליו וסבר שהמדע הביולוגי אינו מדויק ולא ניתן לסמוך על ממצאיו. כנראה שגם הוא מודה שאם היה מוכח מעל לכל ספק שהכינים פרות ורבות היה אסור להורגן בשבת. אך כל עוד לא הוכח כן, ההנחה הראשונה, ובעקבותיה ההלכה, במקומן עומדות. ואכן לואי פאסטר הוכיח מעל לכל ספק שאין בריאה ספונטאנית (ועל כך מבוסס הפסטור המוכר לכולנו). עם זאת ייתכן שבכל זאת עדיין היתר הכינה במקומו עומד, כי בעין אנושית רגילה לא ניתן לראות את ההתרבות. וכבר ראינו שההלכה ניתנה לעין האנושית ולא לעין המדעית.

 

מעניין שבין הטענות שהם משתמשים מוזכר קופרניקוס. ר' יצחק למפרונטי טוען שמדע הביולוגיה, שהוא ניסויי, מדויק יותר מהחישובים האסטרונומיים המבוססים על נוסחאות מתמטיות מופשטות. ולכן גם מי שמטיל ספק בהנחה הקופרניקאית יודה לממצאי המדע הביולוגי. ר' יהודה בריל טוען להפך, שהאסטרונומיה מדויקת יותר מהביולוגיה, ובכל זאת אין לסמוך עליה, שהרי חכמי ישראל הודו לחכמי האומות העולם ולבסוף הוכח שבטעות הודו להם. רצונו לומר, קופרניקוס עצמו יוכיח שלא ניתן לסמוך על השערות המדע, שהרי המדענים הקדמונים סברו אחרת ובא קופרניקוס וסתר את הנחותיהם...

 

חכמינו אינם הולכים בעיניים עצומות אחרי המדענים. הם שואלים ודורשים האם אכן מסקנות המדע הוכחו בצורה מוחלטת, או שמדובר בתיאוריות והשערות שלא הוכחו סופית. בימי הביניים בתקופה הטרום-מדעית היחס אל המדע היה כאל דבר מסופק וכך כותב הריב"ש:

 

ואנחנו על חכמינו ז"ל נסמוך... לא נאמין אל חכמי היונים והישמעאלים שלא דברו רק מסברתם ועל פי איזה נסיון, מבלי שישגיחו על כמה ספקות יפלו בנסיון ההוא כמו שהיו עושים חכמינו ז"ל.

 

ככל שהמדע נעשה אמין יותר וניסיוני יותר כך גבר האמון של חכמינו במסקנותיו. אם כי אפילו הרב קוק עדיין הטיל ספק במסקנות המדע. ובדורנו, הגר"ש ווזנר אינו מסתמך על ה-D.N.A כזיהוי מוחלט אלא רק בצירוף נתונים נוספים. כי גם לפי המדע לא מדובר בהוכחה של 100% אלא קרוב לכך. במקום שההוכחה תהיה ודאית יותר יש להניח שההלכה תסמוך על כך.