הלימוד היומי י"ח ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ז' תמוז « הקודם | הבא »

זכות ארץ ישראל מצילה

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

כותב בעל התניא לר' לוי יצחק מברדיטשב, לאחר הצלתו ממאסרו:

"ומי אנכי שפל אנשים כמוני שהביאני ה' עד הלום, שנתגדל ונתקדש שם שמים על ידי וכו', אך מאת ה' היתה זאת לגלגל זכות על ידינו בזכות ארץ הקדושה ויושביה".

ייתכן שכוונתו לזיקה המיוחדת שהייתה לגדולי החסידות תלמידי המגיד ממזריטש לארץ ישראל. וידועה הזיקה המיוחדת שנוצרה עם הדורות בין חסידות חב"ד ובין ארץ ישראל ובפרט בעיר חברון. אפשר לראות את זיקה זו גם באיגרות הקדש בספר התניא.

כך נאמר באיגרת י"ד העוסקת באהבת ארץ ישראל ובחיבתה: "לעורר את האהבה הישנה וחבת אה"ק להיות בוערת כרשפי אש מקרב איש ולב עמוק".

בתחילת איגרת כ"א נכתב: "אד"ש כמשפט לאוהבי שמו אל המתנדבים בעם לעשות צדקת ה' עם ארצו הקדושה לתת מדי שנה בשנה חוק הקצוב מעות אה"ק תוב"ב אליהם תטוף מלתי ותזל כטל אמרתי לזרז לזריזים ולחזק ידים רפות במתן דמים מעות א"י מדי שבת בשבתו ולפחות מדי חדש בחדשו מערכו הקצוב לערך שנה וכל כסף הקדשים אשר עלה על לב איש להתנדב בלי נדר לפרנסת אחינו יושבי אה"ק מדי שנה בשנה."

כאמור, את הצלתו מהשבי זוקף בעל התניא לזכותה של ארץ ישראל.

לומד מכאן בעל אם הבנים שמחה "שזכות ארץ ישראל ויושביה מצילה בעת צרה". ומדייק זאת מפסוק מפורש בתורה, בקללות שבפרשת בחוקותי: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ זכור".

הסדר הוא הפוך מיעקב אבינו לאברהם אבינו ורש"י מבאר שאם יעקב ויצחק לא כדאיים כדאי הוא אברהם אבינו. ועל דרך זה נבין שאם גם האבות לא כדאיים הרי שזכות הארץ כדאית. "שזכות ארץ ישראל עומדת מעל לכל הזכויות שיש לנו, וגדולה אפילו מזכות אבות, ואף אם הם לא יועילו לנו, היא תגן עלינו לחלצינו ממיצר בכל עת שאנו נתונים בצרה, ר"ל".

"טובה הארץ מאד מאד"