הלימוד היומי ז' אייר ה'תשפ"ד
לימוד אמונה יומי: ט"ו אדר ב' « הקודם | הבא »
מעמד האשה ביהדות: השתתפות בבחירות
מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאלנושא זה הועלה עם התחדשות הישוב העברי בארץ והקמת מוסדותיו בשנות העשרים של המאה הקודמת. הרב קוק, רבה הראשי של א"י, התנגד להשתתפות אקטיבית של נשים בבחירות ואלו נימוקיו:
חובת עבודת הצבור הקבועה מוטלת היא על הגברים ש"האיש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש", ושתפקידים של משרה, של משפט ושל עדות, אינם שייכים לה, וכל כבודה היא פנימה. וההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקבוצים היא כחוט חורז במהלך התורה בכללה. וממילא ודאי שנגד הדין היא כל התחדשות של הנהגה צבורית המביאה בהכרח לידי התערבות של המינים בהמון, בקבוצה ובמסבה אחת, במהלך החיים התדיריים של הכלל (מאמרי ראיה ח"א על בחירת נשים).
מן הראוי להעיר שבאותה עת זכות בחירה לנשים לא נהגה בכל מדינות העולם המתקדם. רוב הנשים עדיין לא היו מעורות בחיים החברתיים וסמכו בנושאים אלו על שיקול דעתם של בעליהן. הרב קוק חשש שהוראה זו, שעדיין לא היתה כדוגמתה, של השתתפות נשים בבחירות, תיראה כפריצת גדר והשלכותיה עלולות לגרום להידרדרות של תרבות היחסים בין המינים. הדעת נותנת שעם השתנות הנורמות, גם נשים המקפידות על צניעותן אינן רואות בהשתתפות בבחירות פגיעה בצניעותן וברמתן הרוחנית, ואדרבה, דוקא בגלל איכפתיותן לרמתה של החברה הן מעוניינות להשפיע עליה באמצעות בחירת מנהיגות ראויה. גם הרב היה מסכים לנוהג הקיים כיום שלפיו נשים משתתפות בבחירות.
