הלימוד היומי כ"ו ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ט"ו שבט « הקודם | הבא »

יהדות ואקולוגיה: המוסריות

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

הרמב"ן מפרש את דברי למך לנשיו (בראשית ד, כג) "כי איש הרגתי לפצעי?" שהמצאת כלי נחושת וברזל לכשעצמה אינה פסולה. הבעיה אינה הכלים עצמם, אלא השימוש בהם. "כי לא בחרב וחנית יכול אדם להרוג בפצעים וחבורות, שימית במיתה רעה יותר מן החרב, ואין החרב גורם הרציחה, ואין על העושו חטא". הברזל נחוץ אך יש להשתמש בו שימוש מושכל. הוא נפסל לשימוש במקדש. כי תפקיד המקדש להעלות את הרמה המוסרית בעולם עד שהשימוש בברזל יוגבל להכרחי בלבד. ומכאן ליתר התגליות והמצאות, הדינמיט, האטום ודומיהם.

 

אי אפשר אפוא, לנתק את האקולוגיה הביולוגית והפיזיקאלית מהאקולוגיה המוסרית. זו המוסרית היא העיקרית. תוצאתה היא זו הפיזיולוגית.

 

העולם נברא כאמור כעולם דינאמי ומתפתח. אולם לדינאמיקה זו יש מטרה ערכית. קנה המידה של ההתפתחות הטכנולוגית, לפי מוסר היהדות הוא: האם היא יכולה לקדם את עבודת ה' או להפך? ניתן להגביר את לימוד התורה באמצעות תאורה טובה, מיזוג נעים, שינוע של ת"ח גדולים ותלמידים מישיבה לישיבה, הדפסת ספרים, שימוש במחשב כמאגר ידע אדיר והעברתו ועוד ועוד. כמו"כ מפעלי צדקה וחסד. התקשורת והמיכשור המודרניים מאפשרים העברת מידע וכספים במהירות וביעילות לתועלתם של המזדקקים.

 

דרכה של תורה היא ניתוב נכון של הקידמה להרמת המוסר והתרבות האמיתית תוך כדי ריסון השימוש למטרות שליליות. לא זו בלבד שאין בתורה דיכוי היצירה האנושית, אלא אדרבה היא מדרבנת אותה. אילו היתה כל האנושות הולכת בדרך זו, של ניצול הקידמה אך ורק למטרות ערכיות, היתה הבעיה האקולוגית מוצאת את פתרונה. המכונית תשמש לנו דוגמא טובה. בכל נהיגה נכונה יש שימוש מושכל בין התקדמות זהירה, גם אם היא מהירה, לבין יכולת עצירה. רגל אחת לוחצת על דוושת התאוצה והשניה על דוושת הבלמים. וכל זאת כשהנהג יודע מהי מטרת נסיעתו. "תולה ארץ על בלימה".