הלימוד היומי י"ט ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: י"ב שבט « הקודם | הבא »

יהדות ואקולוגיה: האנרגיה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

אחת הדוגמאות השימושיות לעקרון זה היא האש. מצד אחד, יודעים אנו את סכנותיה להמשך קיומנו עלי אדמות. מאידך היא חיונית ביותר וא"א בלעדיה. אנו מברכים על האש במוצ"ש, עם תחילת ימי המעשה. ה' נתנה בעין יפה לאדה"ר כדי שתשמש כמנוע לכל החרושת והתעשיה. (בניגוד למיתולוגיה היוונית שאליליה שמרו את האש לעצמם והענישו את פרומתיאוס על גנבתה מהם.)

 

 

האיזון מתבטא בהגדרה ההלכתית, לפיה, מותר לאדם להשתמש באש, גם בבית עשוי עץ, למרות שכנותו לבית דומה. אולם הוא חייב לשומרה שלא תצא מכלל שליטה. אם לא שמר הוא ישא בתוצאות ולא יוכל לטעון שהיה אנוס (משנה ב"ב כ ע"ב).

 

יתכן לומר שמשום כך הדגישה התורה את איסור הבערת האש בשבת מכל יתר המלאכות, כי היא אבי אבות המלאכות. השביתה ממלאכה בשבת מחזירה אותנו לאיזון הנחוץ. כי כידוע מבחינה אקולוגית האש היא בעייתית ביותר. היא מכלה את אוצרות הטבע והופכת אותם לחום המחמם את האטמוספירה. אמנם זו לא סיבת האיסור להבעיר בשבת, אולם התוצאה היא שהיום השביעי הוא גם היום הטבעי, ללא עשן בתי חרושת ופליטת מכוניות, ללא זיהום וללא רעש וללא מתח. האש אצורה לאור וחימום בלבד. גם שנת השבע היא שנת טבע במידה מסוימת. שנה של הפסקה בשימוש המוגזם בחומרים מלאכותיים להשבחת הגידולים החקלאים. זאת אמנם לא הסיבה. אולם התוצאה הבלתי נמנעת של השמיטה היא חזרה אל הטבע (ר' הקדמת הרב קוק לשבת הארץ).

 

האש תשמש לנו בניין אב ליתר סוגי האנרגיה, כגון החשמל, האטום וכדו'.