הלימוד היומי י' אייר ה'תשפ"ד
לימוד אמונה יומי: י"ז חשוון « הקודם | הבא »
בעתה אחישנה
הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד
על פי הגר"א ותלמידיו, היסוד הרוחני, להגדרת גאולתנו כשייכת להנהגת משיח בן יוסף נובע מדברי חז"ל על הפסוק (ישעיהו ס,כב) "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה": וחז"ל (סנהדרין צ"ח) דרשו "אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה", כלומר ישנה סתירה בין 'אחישנה' שמורה על כך שהגאולה לא תהיה בזמנה אלא מוקדמת, ובין 'בעתה' שהגאולה תהיה בזמנה. ותשובתו היא "זכו אחישנה לא זכו בעתה". אלו שני אופני גאולה שונים. גאולת 'אחישנה' היא גאולה ניסית, על ידי משיח בן דוד. וגאולת 'בעתה' היא גאולה טבעית בזמנה, והיא על ידי משיח בן יוסף.
הקביעה הרוחנית והגורלית של הגר"א היתה, שמצד ההנהגה האלהית, גאולת 'אחישנה' כבר לא תהיה, והגענו למציאות של 'בעתה'. גאולה זו היא בזמנה, והזמן הוא בתוך הטבע, לכן זו גאולה טבעית, שזוקקת את הזמן וההדרגתיות של הצמיחה הטבעית, שזהו היסוד לגאולה 'קמעא קמעא' כפי שלמדנו. לכן זו גאולה של מעשיות והשתדלות אנושית בתוך הטבע.
אמנם, בספר קול התור מתאר: הרבה פעמים ראיתי את רבנו מסתובב בחדרו ומדבר בסערת רוח נוראה ואומר ״רבש״ע האין לך דרך אמצעית בין בעתה לבין אחישנה. אנו עומדים בכל תוקף על דברי הפשט הפשוט שבדברי הבטחתך. אני ה׳ בעתה אחישנה״.
