הלימוד היומי כ"ה ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: כ' אדר ב' « הקודם | הבא »

מעמד האשה ביהדות: שירות לאומי

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

יש להבחין בין שירות לאומי כפוי בחוק לבין התנדבות הקרויה אף היא באותו שם. מטרת החוק הקרוי בשם זה היתה לחייב בנות דתיות, שאינן משרתות בצבא, בשרות חובה אזרחי מקביל. רבני ישראל שללוהו מכמה סיבות:

 

א. יש סכנה בהצבתן של בנות בצורה שרירותית במקומות בהם הנורמות החברתיות אינן תואמות את אורח חייהן וצניעותן של הבנות.

ב. המקבילה של הש"ל היא הגיוס הצבאי. כשם שאין הצדקה לשירות בנות בצבא כך ממילא אין הצדקה ליצירת מקבילה.

ג. כל כפייה פסולה. אדם חייב להיות בן חורין ואל לו להשתעבד לשום אדם וכפי שפסק הרמב"ם:

אם התחיל הפועל במלאכה וחזר בו אפילו בחצי היום חוזר שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים (הל' שכירות פ"ט ה"ד).

 

אפילו השתעבדות גמורה של רב לקהילתו, ללא זכות להתפטר, נחשבת לעבודה אסורה, למרות שהמדובר בציבור ובצורך מצוה. ולכאורה הרב הוא עבד ה' ולא עבד לעבדים, בכל זאת מכיון שעליו להימצא במקום מסוים בכפיפות לציבור זוהי עבדות אסורה. עליו לשמור על חרותו, וזכותו לפרוש כל אימת שירצה. אמנם אפוטרופוס שמונה על נכסי יתומים אינו נחשב לעבד עבדים (שו"ע חו"מ סי' רצ סכ"ג וקצוה"ח שם) אלא עבד ה', אולם כל זאת רק באפוטרופוס שכבר החל בעבודתו עם היתומים. אך אין יכולת להכריח אדם להתמנות לאפוטרופוס, למרות הימצאותם של יתומים הזקוקים לעזרה והיא מצוה חשובה. וזו לשון המגיד משנה:

 

מכאן נראה ללמוד שאין ב"ד יכולין לכוף שום אדם להיות אפוטרופוס על יתומים ואינו חייב לקבל האפוטרופסות בעל כרחו ודבר ברור הוא שאין זה מצוה שהב"ד יכופו עליה (מגיד משנה הל' נחלות פי"א ה"ה).

 

צרכי עמך מרובים. אולם הדרך היחידה לעודד בנות להתנדב לסייע במצוקותיהם של הסובלים והנזקקים למיניהם, היא הדרך החינוכית, הוולונטארית. (אולם יש לארגן אותה כמפעל צבורי).

 

אמנם מצינו כפייה במשפט המלוכה (שמו"א ח ורמב"ם הל' מלכים פ"ד). אולם אין להקיש מסמכותו של מלך לסמכותו של ציבור לענין זה. מה גם ששמואל הנביא מסכם את פרשת המלך בפסוק: "וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם". לציבור יש סמכות לכפות גברים רק במלחמת מצוה של עזרת ישראל מיד צר, שבה נשקפת סכנה קיומית לכולנו ורק בה ובכיוצא בה יוצא חתן מחדרו וכלה מחופתה.