הלימוד היומי כ"ט ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: כ"ז אב « הקודם | הבא »

רצה בעמך ישראל

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

כשאדם רוצה במשהו אחר, הוא עושה למענו ולטובתו, תורם מעצמו.

למה הכוונה כשאנחנו מתפללים "רצה ה' אלוהינו בעמך ישראל"

מהו "רצון" ביחס לריבונו של עולם?

את זאת נוכל ללמוד מברכת 'הרוצה בתשובה'. בטעות אפשר לחשוב שהכוונה שהקב"ה ירצה את תשובתנו כלומר 'יקבל אותה'. אולם זאת הרי אנחנו מתפללים בברכה שאח"כ – 'חנון המרבה לסלוח', שהקב"ה יקבל את תשובתנו ויסלח לנו'.

בכל תפילות שמונה עשרה באופן עקבי, לא רק החתימה שלפני סיומת הברכה קשורה לברכה עצמה, אלא הפתיחה. 'אתה חונן לאדם דעת' – 'חונן הדעת'. 'סלח לנו' – 'חנון המרבה לסלוח'. 'ברך עלינו' – 'מברך השנים'.  'על הצדיקים' – משען ומבטח לצדיקים'.

אם כן, לגבי ברכת 'הרוצה בתשובה' נוכל ללמוד מהפתיחה 'השיבנו אבינו' – כלומר, הרצון האלוהי בתשובתנו הוא יפעל אותה, אנחנו מתפללים לקב"ה שירצה את תשובתנו, ולכן יגרום לנו ויעזור לנו לחזור בתשובה. מכאן נלמד שהרצון האלוהי ביחס לכל דבר, הוא מציאותו וקיומו.

כך גם נבין שהפתיחה 'רצה ה' אלהינו בעמך ישראל' – באה לידי ביטוי בברכת הסיום - 'המחזיר שכינתו לציון'. הרצון של הקב"ה בנו, הוא יפעל ויעשה שנהיה מי שאנחנו, וכיוון שהמהות שלנו זו האלוהיות שבקרבנו -  ישראל ואורייתא וקוב"ה חד הוא - הרצון שלו בנו הוא ההימצאות שלו איתנו ובתוכנו – 'המחזיר שכינתו לציון'.

"בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו"