הלימוד היומי י"ט ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: כ"ח אב « הקודם | הבא »

לימוד המקדש וקדשיו והתפילה לבנייתו(על פי מאמרו של הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל בספרו לאור ההלכה)

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

גם לאחר חורבן הבית לאורך כל הדורות, תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים עסקו בסוגיות המקדש והקרבנות הפרוסות לאורך כל הש"ס. כך דברי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה על מסכת מידות: "ואין בו ענין אחר אלא סיפור, שהוא זוכר מידת המקדש וצורתו ובנינו וכל ענינו, והתועלת שיש בענין ההוא. כי כשיבנה המקדש במהרה בימינו, יש לשמור ולעשות התבנית ההוא והתבניות והצורות והערך מפני שהוא ברוח הקדוש אמר שאמר 'הכל בכתב מיד ה' עלי משכיל'". חזון הגאולה לא חדל מלפעם בחזקה בחיי העם מאז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו. ותמיד שקדו חכמים לכך שמצדנו 'נהיה מוכנים'.

ה'חפץ חיים' כתב רבות על ענייני קודשים. הוא דחף רבנים ללימוד ענייני קודשים, והמשיל משל לכך שהלימוד מקרב את בניין המקדש: "כדמיון נישואין, שכאשר הכלה עומדת מלובשת ומקושטת בתכשיטיה ומוכנת להיכנס לחופה ועומדים ומצפים לחתן שיבוא, אז ממהר החתן לבוא, וכן הקב"ה שמכנה עצמו בשם חתן לישראל, כמו שכתב "כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך', ואם נהיה אנו מוכנים ומקושטים בידיעת דיני העבודה בבית עולמים ונעמוד הכן לקרא מלכנו יתברך, בודאי ימהר ביאתו".

רבות הם התקנות שקשורות לבניין העתיד, בכל מקום שעם בנין בית המקדש ישתנה מצבו של דין ידוע לחומרא, אנו צריכים להחמיר גם עכשיו. "מהרה יבנה המקדש" ויאמרו אשתקד היינו מקילים בדבר ולא ידעו שאשתקד היה אופי אחר לדין". כדוגמת ההלכה לא לאכול מן החדש כל יום ט"ז, למרות שלפי ההלכה כשאין קרבן עומר מותר משהאיר המזרח של ט"ז, אלא אמרו "מהרה יבנה המקדש, ויאמרו אשתקד אכלנו בהאיר המזרח אף עכשיו נאכל".

מעבר לעצם התפילות על בניין בית המקדש, תמיד מדגישים את התפילה ל'מהירות בנייתו': "וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין", "ותבנהו מהרה ותגדל כבודו", "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו". "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך".

בע"ה – מהרה יבנה המקדש!