הלימוד היומי כ"ד ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: כ"ח ניסן « הקודם | הבא »

שואה והקשר שלה לגאולה

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר נווה דקלים באשדוד

 כשמתבוננים במכלול האירועים המופלאים שעם ישראל חווה בשנות גאולתו, אי אפשר שלא לראות את הייסורים המלווים תהליך זה. ובמרכז ייסורים אלו השואה האיומה. בהקשר זה כותב הרב צבי יהודה הכהן קוק בשיחותיו (שיחות הרב צבי יהודה, מועדים, בעריכת הרב שלמה אבינר שליט"א): "והוצאתי אתכם מן העמים ... ביד חזקה ... ובחמה שפוכה" (יחזקאל כ,לד). עם ישראל נלקח, נחתך מעומק הגלות אל מדינת ישראל. שפיכות הדמים של שישה מילונים זהו חיתוך ממש בגוף הלאומי. כל מיני יהודים שייכים לזה. הגוף הציבורי הכלל-ישראלי, מוכרח להימתח ולהיגזר מכלל הסובב אותו. העם כולו מקבל ניתוח שמימי, על ידי המשחיתים, יימח שמם, על ידי טומאת עמלק. ניתוח זה כואב מאוד,  נורא ואיום. כואב, עד כדי שהעם נחתך. עם ד' כל-כך דבק בטומאת ארץ העמים, עד שהוא מוכרח להיחתך ולהיגזר ממנה, בשפיכת דמים כשמגיע את הקץ".

מתוך החיתוך האכזרי השפוע דם, מגיעים ל"בדמייך חיי" ומתגלה עניין חיינו של תחיית האומה ותחיית הארץ, תחיית התורה ותחיית הקודש. על ידי הטיפול האלוהי, חוזרת שכינת ד' אל עם ד' ואל ארץ ד'. יש לראות את העובדתיות ההיסטורית הקוסמולוגית הכללית האלוהית הזאת. ראייה היא יותר מהבנה: ראייה פגישה, פגישה עם ריבונו של עולם.