הלימוד היומי כ"ג ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: כ"ט אב « הקודם | הבא »

"לבי ובשרי ירננו אל אל חי"

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

דוד המלך ע"ה העיד על עצמו ולימד אותנו: "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל אל חי" (תהילים פד, ג). שני עניינים גדולים יש בפסוק זה. הערך הגדול של הכיסופים לבית המקדש, עד כדי 'כלות הנפש'. כיסופים אלו נבנים מתוך ההתקשרות הגדולה לקב"ה, להשראת שכינתו, להופעת קדושתו, ולמשמעות הגדולה של כל אלו לאדם ולחייו לעם ולעולם כולו. העניין השני הוא שאחת המעלות הגדולות שיוצר בית המקדש הוא זיכוך החומר, עד כדי 'לבי ובשרי ירננו אל אל חי'.

וכך נכתב בספר שער החצר (לרב צוף דב"ש) בשם ספר תהלות ה': "ידוע שעל ידי המקדש היה קונה אדם שלימות לנפשו עד היה מזדכך ומתלבן ועולה למעלת רוחניות שאף בשרם ישכון לבטח שאינו שולט בהם לא רימה ולא תולעה", זה אומרו "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'", שישובו על תלם, לפי שעל ידיהם הייתי, מזדכך כל כך, עד ש'לבי' שהוא משכן הנשמה, ו'בשרי' שהוא החומר העכור, שניהם יחד "ירננו אל אל חי".

ואפשר שלזה כיוון הפייטן "למקדש טוב ולקדש קודשין, אתר די ביה יחדון רוחין ונפשין". ומבואר בספרי הקבלה והחסידות שהנפש היא הקשורה לבשר, כפי שנאמר "כי נפש הבשר בדם היא". אך הרוח היא בחינה רוחנית עליונה יותר, ובבית המקדש מתאחדים הרוח והנפש, הרוחניות והחומריות, מתקדשים ומרננים לקב"ה.

"בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו"