אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
נשמח מאוד למילוי משוב על הערך>>
 
חזור למפתח הערכים

אמת מים

ב"ה

אמת מים

כתיבה: הרב דוד אייגנר

להרחבה על ההשקייה, עיין ערכים בית השלחין, השקייה.

הובלת המים לשדה נעשתה באמצעות אמת מים. אמת המים (cannal irrigation) היא תעלה הנעשית בקרקע על ידי הוצאת העפר מהקרקע באמצעות מעדר לצדדי האמה או למקום אחר.[1] אמות המים המרכזיות המובילות את המים ממתקן האיחוז לשדה נקראות גם "נהרות המושכים מים מן האגמים".[2] וכן ניגרא". אמות אלו הן אמות מרכזיות ויש להותיר ארבע אמות מכל צד שלהן. [3] זרימת המים התבצעה על פי חוקי המשיכה- גרוויטציה, ולכן האמה בנויה בשיפוע קל. המים הזורמים בתעלות נקראים גם אגטרגטייא.[4]

אמת המים נקראת כך מכיוון שעל פי רוב מדובר בתעלת מים שרוחבה אמה וגבוהה אמה[5]. כמות המים העוברת באמה תלויה בעומקה של האמה, אמה שעומקה הוא שלושה טפחים בלבד, הכמות העוברת בה אינה נחשבת לכמות משמעותית. לעומת זאת עומק של ששה טפחים נחשב לעומק שבו עוברים כמות מספקת של מים.[6]

כשעומקה ורוחבה[7] של אמת המים הוא לפחות טפח ניתן לזרוע בתוכה שלושה מיני זרעים שונים, אחד מכל צד, ואחד באמצעה של האמה.[8]

אמת המים נקראה גם כן בי יאורי שהם חריצים משפת הנהר עד סוף השדה, שכשדולין המים מהנהר - שופכין בחריצין, והחריצין מוליכין עד סוף השדה, והשדה שותה מאיליה.[9]

זרימת המים באמה שבשדה נעשית רק כשיש צורך בהשקייה, ולכן ניתן בעונות שבהם אין צורך בהשקיית השדה לזרוע באמה זו.[10]

כאמור, אמת המים עוברת בשדה, כשרוחבה הוא באופן כזה שאדם העומד בצדה האחד לא יכול לקצור את המצוי בצידה השני היא נחשב כמפסיקה בין שני חלקי השדה, ויש לתת פאה מכל חלק של השדה בנפרד.[11]

האמה עוברת בשדה וניתן להשקות באמצעותה את השדה, ישנן אמות שעוברות באופן קבוע בשדה וישנן אמות שעוברות/ חופרים אותן בשדה רק מדי פעם בפעם.[12]

 

תחזוקת האמה: לרוחבה ולעומקה של אמת המים יש השפעה על ספיקת המים שלה, ולכן במקרה שהיא התמלאה עפר, יש לנקותה על מנת שהמים יזרמו בה שנית.[13] לשם כך, כשאדם מוכר את זכות השמוש באמה ובמים הוא מוכר גם את השטח הנחוץ לצורך תחזוקת האמה, ניקויה וחיזוק דפניה.[14] השטח הנדרש לשם תחזוקת האמה הוא שתי אמות מכל צד על מנת לאפשר לבעל האמה לעבור לכל אורך האמה ולהוציא לשם את העפר המצטבר.[15] היות והאמה בנויה בשיפוע קל דנו חז"ל על מי קיימת החובה לסייע באחזקת כל חלק מחלקי האמה, האם העליונים- המקבלים את המים סמוך למתקן האגירה מחוייבים לסייע לאלו שמקבלים את המים בחלקה הרחוק יותר.[16]

הפסד המים- המים העוברים באמה מחלחלים לקרקע שסביבה, ועל האדם לקחת זאת בחשבון לגבי מיקום האמה, בסמוך לבורו של חברו.[17]

אין לחפור את אמת המים בשביעית מפני שבכך השטח שסביב האמה מוכשר לזריעה[18] בשל המים שעוברים בה וכך ניתן לזרוע בו.[19] או מפני שבכך הוא נראה כעודר את הקרקע. [20]

כשלאדם יש אריס בשדהו על בעל השדה לשאת בעלות כלי ההשקיה, כגון את ודלי, ועל האריס לדאוג לתעלות ההשקיה.[21]

 



[1] בבלי מו"ק ד, ב.

[2] בבלי מו"ק ד. א..

[3] ראה בבלי ב"ק קז.

[4] ירושלמי מ"ק א, א.

[5] רע"ב מו"ק א, ב.

[6] בבלי מו"ק ד, ב.

[7] ריבמ"ץ כלאים ג, ב.

[8] משנה כלאים ג, ב.

[9] בבלי ב"מ קג, ב.

[10] ר"ש כלאים ג, ב.

[11] משנה פאה ב, ב, נחלקו התנאים האם ההפסקה היא בכל סוגי אמת המים, בין אם היא עוברת באופן קבוע בשדה ובין לא, תוספתא פאה (ליברמן) א, ח

[12] ירושלמי פאה ב, ב.

[13] בבלי מו"ק ד, ב.

[14] בבלי ב"ב צט, ב, וברשב"ם במקום.

[15] בבלי, ב"ב צב, ב.

[16] רש"י ב"מ קח, א.

[17] ראה משנה ב"ב ב, א שמובא שם שהמים שעוברים באמה מחלחלים לאדמה שסביבה ולכן אסור לאדם לחפור אמת מים בסמוך לבורו של חברו, כיוון שהמים יחלחלו לבור ויזיקו לו.

[18] ירושלמי שבת ז, ב.

[19] בבלי מו"ק ד, ב, רמב"ם פיה"מ מו"ק א, ב.

[20] בבלי מו"ק ד, ב.

[21] בבלי ב"מ קג, ב: מרא וזבילא ודוולא וזרנוקא - דבעל הבית, אריסא עביד בי יאורי. רא רש"י במקום: מרא - פושיי"ר בלעז- מעדר, .זבילא - פאל"א- את. ודוולא - דלי להשקות שדה. וזרנוקא - נוד למלאות, במקום שנוהגין לדלות בנודות. בי יאורי - חריצין משפת הנהר עד סוף השדה, חריצין הרבה, שכשדולין המים מהנהר - שופכין בחריצין, והחריצין מוליכין עד סוף השדה, והיא שותה מאיליה.

toraland whatsapp