אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

ארז

ב"ה

ארז

אנגלית: cedar

שם מדעי: cedrus

משפחה: אורניים (pinaceae)

 כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון

כללי - אֶרֶז  הוא סוג עץ מחטני ממשפחת האורניים. עצי הארז מרשימים במראם, הם נישאים לגובה רב וצורתם כחרוט. גובהם של עצי ארז יכול להגיע ל 35–50 מטרים (ולעיתים אף יותר). עליהם הם מחטניים ירוקי-עד, אורך העלה הוא 2-5 ס"מ. הארז הוא צמח חד-ביתי המכיל גם אצטרובלים זכריים וגם נקביים. לאצטרובלים הזכריים קשקשים הנושאים בצדם התחתון 2 שקי גרגירי אבקה, ואילו לאצטרובלים הנקביים יש בצדם העליון 2 ביציות. זרעי הארז מוכנים לזריעה כשנתיים, שלוש מעת ההאבקה ולעיתים אף מעט יותר. 

עצי ארז נפוצים באזורים שונים בעולם, במערב הרי ההימלאיה בגבהים של 1,500 עד 3,200 מטר, ובאיזור המזרח התיכון בגבהים של 1,000 עד 2,000 מטר. בלבנון, סוריה, תורכיה, ועוד. ארזים מסוימים גדלים גם בהרים בארה"ב וקנדה. בישראל יש מעט עצי ארז טבעיים, למעט הר החרמון ויער אל-רום בצפון רמת הגולן .חורשות ארזים נוספות ניטעו במקומות אחדים בארץ, בחבלים ההרריים: בגולן, בגליל, בהרי המרכז, בגן הבוטני באוניברסיטה העברית בהר הצופים נטעו בשנת תרצ"ו (1936) מספר ארזי לבנון.

הארז הוזכר במקרא קרוב ל70 פעמים[1] וכן בחז"ל פעמים רבות ובהקשרים רבים[2]. הארז נמשל לעץ החזק והגדול ביותר, בניגוד לאזוב שהוא הצמח הקטן שחשיבותו היא פחותה ביותר- על שלמה המלך נאמר: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר [3]."בספר תהילים נאמר: קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן".[4] ובחז"ל אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר.[5]

עבודת המקדש: הארז שימש להזאת המים בתהליך הטהרה מהצרעת[6] וכחלק מהצמחים שיש לשרוף ביחד עם הפרה האדומה,[7] לשם ההזאה על המצורע השתמשו בבקעת של ארז[8] ניתן להשתמש לשם כך רק בעץ ארז שלא נעשתה בו מלאכה.[9] כלים העשויים מארז שימשו לתפיסת הקרבן בבית המקדש[10]ולצרכים שונים במקדש[11] כלנוסאות של ארז על גבי השיש – כדי שהפרה האדומה לא תיטמא בדרך לשחיטתה ושריפתה.[12]

הארז כמשל: בלעם המשיל את עם ישראל כארזים עלי מים, ובכך הוא שיבחם,[13] אך יש בזה צד מסוים של קללה מכיוון שהארז אינו מתחדש לאחר עקירתו, ובשל מבנהו כשיש רוח דרומית הוא נעקר ונופל על פניו.[14] הארז הוזכר במשלים רבים בדברי הנביאים[15] ארזי הלבנון הוא ביטוי לאנשים חזקים[16] בעלי עצמה.[17] הצדיק ישגה 'כארז בלבנון'[18] דודה של הרעיה בשיר השירים הוא 'מראהו כלבנון בחור כארזים'[19] תלמידי חכמים נמשלו לארזים[20]

מאפייני הצימוח של הארז: הארז אינו מתחדש לאחר קציצתו, ולכן המוכר לחברו עץ ארז מותר לו לעקרו עם שורשיו שהרי על דעת זה מכר לו את העץ, לעומת עצי זית שיש להם יכולת להתחדש לאחר הקציצה ולכן יש להותיר שתי גרופיות- שני נצרים בעץ על מנת שהוא יוכל להתפתח לאחר מכן[21]. הארז אמנם נמשל לעץ חזק אולם "הארז אינו עומד במקומו, אלא כיון שנשבה רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו. ומה סופו של ארז, באים עליו סתתין ומסתתין אותו ומסבבין ממנו בתים, והשאר משליכין אותו לאור, לעומת הקנה שעומד על מקומות ומוטלים ממנו קולמוס לכתוב ספר תורה, ובשל כך הורו חז"ל: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז.[22]

גבורתם של חיילי בר כוכבא נבחנה על ידי שהיו עוקרים ארז מהלבנון במהלך רכיבתם על הסוס[23], התולעת מכה את הארז בפיה[24]

איכויות עץ הארז והשימוש בו לבניה: ביתם של דוד[25] שלמה[26] וכן בית המקדש הראשון[27] והשני[28] נבנו מעצי ארזים שנשלחו מלבנון על ידי חירם מלך צור.[29] אף בחז"ל הארזים הוזכרו כחומר בניה איכותי: קירוי הבית שונה בין ארזים לשקמים, איכות הארזים לבניה היא גבוהה יותר מאשר של עצי שקמים[30], אך מי שמחויב לבנות בית מסוג אחד של עצים, לא יכול לבנותו מסוג אחר[31]. במקרה של בור שנכרה ברשות הרבים, ניתן לכסותו בעצי ארזים, ודי בכיסוי זה כדי לוודא שאף אדם לא יפול לבור זה.[32]

יופיו ואיכותו יוצאים הדופן הם הסיבה העיקרית לכך שבאזורי מחייתו הוא מהווה עץ נפוץ ביותר לבנייה. שימושיו הם רבים ומגוונים כגון: בעבר הוא שימש לקירוי מבנים עם מפתחים גדולים, מאחר והקורות המופקות ממנו הם ארוכות וחזקות במיוחד. וכן לעבודות עץ רבות בתוך הבית ומחוץ לו. עץ זה משמש כרצפת עץ בתוך הבית או לחילופין דק חיצוני, כעמודי תמיכה מרכזיים של מבנים (מחליפים את עמודי הבטון המוכרים לכולנו), ואפילו כקירוי או חיפוי דקורטיבי למבנים.[33]

מזיקים - עץ הארז ידוע בתכונתו המיוחדת והייחודית כדוחה מזיקים, תולעים, וטרמיטים, וזאת בהשוואה לעצים אחרים שאינם דוחים מזיקים אלה.

עמידות ללחות – עצי הארז גדלים גם באזורים גבוהים וגם כאלו הקרובים לים, אזורים אלו ואחרים ידועים ברמת לחות גבוהה, ועל כן פיתחו העצים נקבוביות אוויר זעירות המסייעות להם בהגנה כנגד הלחות. לרוב לחות גבוהה היא אויב “המקדם” בעיות שונות בעץ כגון: ריקבון, חרקים ומזיקים אחרים ופטריות[34]. ריקבון ועובש מובילים בשלב ראשון לעוקם או פיתול בקורות עץ. הארז מחוסן יחסית בהשוואה לעצים מחטניים אחרים כגון עץ האורן והברוש. נגרים אוהבים להשתמש בעץ לבניית ארונות לבגדים, ריחו העשיר של העץ מעניק לבגדים מעין ניחוח ארומטי נעים. יכולתו של העץ להתמודד עם הלחות הפכה אותו כבר בימי קדם לבחירה אולטימטיבית לבניית אניות וסירות.[35]

עמידות - מבחינה היסטורית, העמים והשבטים שחיו בחוף הים העריכו מאוד את הארז בשל איכותו ועמידותו, והשתמשו בעץ הארז וקליפתו לרוב, לצרכי הבניה שלהם. כעדות לכך, ניתן למצוא כיום חפצים רבים העשויים מארז מן העבר, שהם עדיין במצב טוב. כאשר הארז שמור ומתוחזק היטב, הוא יכול להיות בשימוש שנים רבות ללא תיקונים[36].

משקל - הארז ידוע במשקלו הקל .עובדה זו עומדת בסתירה מלאה לדעה הקדומה שחומר חזק ואיכותי בהכרח חייב להיות גם כבד יחסית.

בידוד אקוסטי – אחד מהמאפיינים של הארז הוא יכולת הבידוד האקוסטי של קירות ותקרות העשויים מעץ ארז. ביכולתו לבודד רעש. זהו אחד היתרונות של עץ זה.

מוליכות תרמית-  עץ ארז הוא מבודד תרמי מעולה. זהו מאפיין חשוב, מאחר ומבודדים תרמיים טובים תורמים לקירור מבנים בקיץ ולהוזלת עלויות חימום בחורף. הולכת חום בעץ קשורה ישירות לדחיסות שלו. עץ ארז, בעל הדחיסות הנמוכה ופרופורציות האוויר הגבוהות שלו, הוא המבודד התרמי מצוין בקרב זני העצים הרכים הנפוצים והזמינים, ועדיף על פני לבנים, בטון ופלדה.

נוח לעבודה - בשל הזקיפות ואורך הקורות הרב, הטקסטורה האחידה שלו, עץ הארז הוא אחד מהעצים הקלים והנוחים ביותר לעבוד אתו. הוא מספק גימור/ציפוי חלק בכל פעולות ידניות ומכונה, יכול לספוג מהדקים בלי להתבקע.

עץ הארז משמש לייצור מגוון של מוצרים מיוחדים, כגון: בתים וצימרים, בריכות שחיה מעץ, מסילות, פנלים, פרגולות, דקים פנימיים וחיצוניים, חיפויים, ועוד.

שימושים נוספים בארז: הארז היווה אחד מחומרי הגלם המרכזיים בעבר לשם צרכים שונים: השאת המשואות בקידוש החודש היתה באמצעות כלנוסאות ארוכים של ארז,[37] עץ הארז שימש כחומר בעירה משובח, ולכן הוא מוקצה בשבת מחמת חסרון כיס[38] ענפי הארז הלחים שימשו למאכל בהמה, אך עיקר השימוש שלהם היה לצורך הבערה.[39] השתמשו בארז גם כדי לסכך את הסוכה,[40]  ליקוט עצמות היה לתוך ארזים[41] השתמשו בארון עשוי ארזים לקבורה, אך כשאדם נפטר במועד אין לגדוע ארזים במיוחד עבור קבורתו[42] השתמשו בכלונסות של ארז גם כדי להעמיד את הקורה של בית הבד.[43] לעתיד לבוא הקב"ה יטע ארז במדבר, כחלק מתהליך הגאולה.[44] קול ה' שובר ארזים[45]  עצי הארז הם רמים ונישאים, וכשהקב"ה ישפיע מטובו, טוב זה ישפיע אף על עצים אלו[46]. הארזים הם הגדולים שבעצים[47].

מיני ארזים – הארז שימש במקרא ובחז"ל גם כשם קיבוצי למספר עצי סרק כמובא בחז"ל[48]: "ארבעה מיני ארזים"[49], "עשרה מיני ארזים"[50]  "עשרים וארבע מיני ארזים, ומכולן לא פירש הכתוב אלא שבע בלבד".[51]בטבע קיימים מספר זני ארז, יש בניהם הבדלים אחדים וכנראה שמקורם הוא אחד. בסוג ארז ארבעה מינים וזנים רבים. יש גם הממיינים את הסוג בצורה אחרת ורואים בכמה מינים תתי־מין של ארז הלבנון.

ארז הלבנון – השם הלטיני של ארז הלבנון הוא: ,Cedrus libani הוא מורכב מהמילה היוונית Κέδρος ובתעתיק: Kedros,  שמשמעה 'מחט', ו־libani , כלומר "לבנוני. העץ נפוץ כיום בלבנון, באזורים רבים, במערב סוריה בהרי אנסריה במערב סוריה ,בהרי הטאורוס בדרום תורכיה, וצפון אמסיה שבצפון תורכיה. בעבר היה נפוץ ארז הלבנון בשטחי הרים נרחבים יותר במזרח התיכון, אך כיום עיקר התפוצה היא בדרום הרי הטאורוס.

זה המין המוכר ביותר באזורנו ,ולו אזכורים והקשרים תרבותיים ענפים בשפה העברית המקראית, ובעברית המדוברת בת זמננו. ארזי לבנון בר גדלו בגליל העליון המזרחי (אזור צפת והרי מירון) בתקופות קדומות ,ועם השינוי האקלימי (התחממות האקלים) נדחקו צפונה ולגובה רב יותר. ארז הלבנון גדל בר בארץ ישראל, ביער אל רום והר החרמון. ניתן למצוא אותו באזורים ההררים של לבנון בה הוא מוגדר כסמל המדינה. עצי ארז ניטעו באופן יזום באזורים הרריים גבוהים שונים של הארץ.

ארז הלבנון הוא עץ מחטני ירוק עד גבוה ממשפחת האורניים. ארז הלבנון הוא עץ הררי הגדל בעיקר בקרקע סלעית בגובה של 400 מטרים ומעלה, כמעט שאינו גדל בר בארץ ישראל.. ענפיו פרושים לצדדים ויוצרים צמרת רחבה. מחטיו קשתיות באורך כ-3 ס"מ. הן מסודרות בקבוצות צפופות על ענפונים קצרים. לעצים צעירים צבע ירוק יותר. וצורת הנוף שלהם כפירמידה. לעצים הבוגרים צבע כחלחל וצמרת רחבה של ענפים אופקיים.

האצטרובלים הזכריים רוחבם כחצי ס"מ ואורכם עד חמישה ס"מ הם גמישים, תלויים מהענף ומיטלטלים ברוח, המפזרת את האבקה. פיזור האבקה חל בסתיו .האצטרובלים הנקביים בצורת חבית ניצבים זקופים על הענפים. בצעירותם הם ירוקים והופכים חומים עם הבשלתם. הבשלת האצטרובלים חלה שנתיים שלוש אחרי ההאבקה[52].

הלבלוב הצעיר הוא שעיר. קליפת הגזע והענפים כסופה ומחורצת. הריבוי הוא מזרעים.
שרידי יערות טבעיים של ארז הלבנון ניתן למצוא בלבנון, סוריה וטורקיה. העץ מותאם לתנאי קור ואוקלם לצרכי גינון נוי וייעור בארצות האזור הממוזג. הוא מגיע לגובה של 40 מ' ויוצר נוף רחב מאוד. העץ עמיד ליובש, ולגידולו נדרשים תנאי ניקוז טובים. הריבוי באמצעות זרעים.[53]

שימושים - עץ הארז שימש כבר בעבר כעץ חזק ומשובח לבניה,[54] משמש כעץ נוי באזורים המתאימים לגידולו. העץ והשמן המופק ממנו ידועים כדוחי עש וזו אחת הסיבות שעץ הארז משמש לבניית ארונות בגדים. הוא משמש גם לאימומים (תבנית המשמשת ליצירת נעליים) איכותיים משתמשים בעץ ארז בשל יכולתו לספוג לחות ולמנוע ריחות.

ארז אטלנטי - ארז אטלנטי מוצאו בהרי האטלס שבאלג'יר ובמרוקו. שם הוא גדל בגבהים בין 1500 – 2500 מ' ויוצר חברת יער, לעתים חד-מיני ולעתים רב מיני יחד עם מיני אשוח, ערער, אלון ואדר. העץ מותאם לתאי קור. העץ אוקלם לצורכי גינון נוי וייעור בארצות האזור הממוזג באירופה ובצפון אמריקה. הוא מגיע לגובה של 40 מ' ויוצר נוף רחב מאוד. יש מספר זנים השונים זה מזה בגוון העלווה. הטיפוס המועדף על הגננים והיערנים בדרך כלל הוא בעל הגוון הכחלחל. הוא זה שנטוע גם ביערות בישראל. הוא ידוע כעץ עמיד מאוד שמסוגל לגדול בקרקעות שונות וכאוהב אור שמש מלאה.

הארז האטלנטי הוא עץ מחטני ירוק עד גבוה ממשפחת האורניים .ענפיו פרושים לצדדים ויוצרים צמרת רחבה. מחטיו קשתיות באורך כ-3 ס"מ בצבע שעוותי כחלחל מסודרות בדורים על ענפונים קצרים. לעצים צעירים צבע ירוק יותר. וצורת הנוף שלהם כפירמידה. לעצים הבוגרים צבע כחלחל וצמרת רחבה של ענפים אופקיים.

ישנו גם זן עם ענפים שמוטים, ענפי בכוּת. האצטרובלים הזכריים רוחבם כחצי ס"מ ואורכם עד עשרה ס"מ הם גמישים, תלויים מהענף ומיטלטלים ברוח, המפזרת את האבקה. פיזור האבקה חל בסתיו. האצטרובלים הנקביים בצורת חבית ניצבים זקופים על הענפים. בצעירותם הם ירוקים והופכים חומים עם הבשלתם. הבשלת האצטרובלים חלה כשנתיים אחרי הפריחה.

הלבלוב הצעיר הוא שעיר. קליפת הגזע והענפים כסופה ומחורצת. הריבוי הוא מזרעים.הוא זה שנטוע גם ביערות בישראל. הוא ידוע כעץ עמיד מאוד שמסוגל לגדול בקרקעות שונות וכאוהב אור שמש מלא. יש המונים את הארז האטלנטי כתת־מין של הארז הלבנוני המוכר לנו מהרי הלבנון.[55] זן ארז זה ניטע על ידי קרן קיימת לישראל באזור הגליל העליון המזרחי. ניתן לראות עצי ארז אטלנטי ביער ביריה, ובסמוך לעיר צפת.

ארז הימלאי - הוא עץ הגדל בהרים גבוהים בגבהים של 1000 – 3000 מ' מעל-פני-הים ברחבי ההימליה. תחום תפוצתו הטבעי משתרע על חלקים של אפגניסטן, טיבט, הודו, נפאל ופקיסטן. הוא מעדיף בתי גידול של קרקעות עמוקות ומנוקזות היטב על סלעי יסוד. זן זה הובא לאירופה וצפון-אמריקה במאה ה-19 והתקבל היטב כעץ נוי בפארקים וגנים ציבוריים.

ארז הימלאי גדל לגובה 50 מ'  ואף יותר, וקוטר גזע עד 3 מ'. הנוף של העצים הצעירים פירמידאלי והוא מתרחב בהתבגרותם. הענפים אופקיים וקצותיהם שמוטים כלפי מטה. הצמיחה הצעירה שעירה מאוד. המחטים כחולות-ירוקות באורך 3 – 5 ס"מ, קצותיהם חדים, הנוף של העצים הצעירים פירמידאלי והוא מתרחב בהתבגרותם. הענפים אופקיים וקצותיהם שמוטים כלפי מטה, הצמיחה הצעירה מופיעה בקבוצות גדולות (כ-30) על ענפים בוגרים, נשארות על העץ 3 – 6 שנים. הסות (קליפת הגזע והענפים) בצבע אפור-חום ןחלקה בתחילה, אך נעשית מחורצת במשך הזמן.

כעצים אחרים במשפחת האורניים הארז ההימלאי הוא עץ חד-ביתי שהפרחים שלו מסודרים באצטרובלים זכריים ונקביים. הפריחה בחודשי ספטמבר-אוקטובר. האצטרובלים הזכריים, באורך 5 – 8 ס"מ, זקופים כלפי מעלה, מופיעים על הענפים הנמוכים. צורתם גלילית והם משנים את צבעם מירוק לוורוד וסגול עד שהם מפזרים את האבקה בחודש אוקטובר. האצטרובלים הנקביים מופיעים על ענפים עליונים יחידים או בזוגות זקופים גם הם. צורתם דמוית חבית, אורכם 7 – 10 ס"מ, ורוחבם 5 – 6 ס"מ, עם קצה מעוגל. הם כחלחלים בתחילה ומשנים את הצבע לחום-אדום בזמן הפריחה. הזמן מהפריחה להבשלה כשנה ופיזור הזרעים בחודשי ספטמבר – דצמבר. בזמן זה קשקשי האצטרובל מתפרקים וצירו נשאר כחוד על הענף. קשקשי האצטרובל ברוחב 5 – 6 ס"מ חלקים בצידם העליון. הזרע באורך 17 מ"מ וכ- 6 מ"מ רוחב, עם כנף גדולה בצבע חום בהיר.[56]

ארז הימלאי הוא העץ הלאומי של פקיסטן. שם הוא מכונה "עץ האלים". עץ זה יכול להגיע לגובה 50 מ' ומעלה בבית גידולו הטבעי.

שימושים -  לארז ההמלאי שימושים רבים ובתוך כך: שימוש נרחב לבניה בארצות מוצאו. העץ המופק ממנו חזק, עמיד ובעל ריח עדין, ובגלל ההקשר הדתי שלו הוא שימש לבניית מקדשים וארמונות. הוא שימש גם לשימוש פשוטי יותר כאדני רכבת וגשרים ובתי-הסירות המפורסמים של הודו בקשמיר. ברפואה המסורתית ההודית ידוע היטב. מהעץ מזקקים שמן אתרי שמשמש לטיפול במחלות שונות מחום ודיזינטריה, עד ברונכיט והכשות נחשים. בשרף המופק מהעץ משתמשים לטיפול חיצוני לפצעים, מחלות עור ופרקים. המחטים משמשות לטיפול בחולי שחפת. שמן המופק מהזרעים משמש גם הוא לטיפול במחלות עור.

בשמן האתרי המופק מהעץ משתמשים גם כחומר דוחה חרקים לבעלי חיים. לשמן זה יש גם תכונות אנטי-פטרייתיות ויכול להיות חומר משמר לתבלינים. בזכות תכונותיו הדוחות חרקים ופטריות משמשים חדרים הבנויים מעץ זה לאחסון בשר, גרעינים כשיבולת-שועל וחיטה בהודו. בזכות ריחו הנעים משתמשים בשמן זה לעיתים קרובות בארומותרפיה,[57] בתעשיית הסבונים, מטהרי-האוויר, חומרים להברקת רצפות וקוטלי חרקים. הוא משמש גם כשמן הבהרה בהכנת מתקנים מיקרוסקופיים.

ארז קפריסין - הוא מין של  ארז ירוק עד.  מקורותיו בהרי הטרודוס במרכז קפריסין. הוא גדל בעיקר בעמק הארזים ביער פאפוס שבקפריסין. הארז הקפריסאי הוא קרוב משפחה של הארז הלבנוני. שמו המדעי של הארז הקפריסאי הוא ,Cedrus brevifolia כשהמילה Cedrus פירושה "ארז" והמילה brevifolia  פירושה "עלים קטנים", בשל גודלם הקטן של עלי (מחטי) הארז הקפריסאי ביחס למינים אחרים של ארז. המקומיים מכנים את ארז הקפריסין גם בשם "אורן מרים הקדושה". גובהו של הארז הקפריסאי יכול להגיע לגובה של למעלה משלושים וחמישה מטרים, מעט פחות מזני הארז האחרים. לארז זה יש ענפים עבים וחזקים, גזע ישר ועלים נוקשים.

שימושים - עץ הארז הקפריסאי הוא עץ עמיד מאוד, הוא שימש בעבר לייצור רהיטים, ספינות[58], גילופי עץ ושימושים נוספים. השימוש הרחב בו, יחד עם בירוא היערות והשריפות, הביא לירידה משמעותית במספר הארזים בקפריסין, עד שהשלטון הבריטי ששלט בקפריסין, באי אסר על כריתת עצים מיער פאפוס.

סכנת הכחדה - לצערנו היום, בשל ההתחממות הגלובלית באזורים נרחבים בהם גדל הארז באופן מסורתי, נמצא העץ בסכנת הכחדה. לדוגמה ממשלת לבנון הכריזה על העץ כצמח מוגן, אסרה על כריתתו באופן טוטאלי ויזמה מהלך לשתילה של 100,000 פרטים באזורים הגבוהים של המדינה. העץ מהווה את סמלה הרשמי של המדינה ומופיע על דגלה.

סוגים נוספים של ארז[59]

ארז אדום מערבי - (טויה ענקית (Thuja plicata -באנגלית (western redcedar) הוא מין בסוג תויה (Thuja) עץ מחטני ירוק עד גדול השייך למשפחת הברושיים הגדל טבעי במערב אמריקה הצפונית. למרות שמו הוא אינו שייך לסוג ארז ,Cedrus - זהו העץ המחטני הרביעי בגודלו בעולם (אחרי סקוויה ענקית, סקוויה נאה וקאורי .(בתחום תפוצתו הטבעי העץ הוא מקור חשוב לחומר הגלם עץ.

ארז אדום מערבי הוא עץ מחטני חד-ביתי ,כלומר בעל אצטרובל זכרי ונקבי על אותו העץ. גדול מאוד שגובהו מגיע ל 65 -70 מטרים וקוטר גזע בין 3 ל-4 מטרים ובמקרים מיוחדים אפילו יותר .בעצים הגדלים בשטח פתוח נוף העץ יכול להגיע עד לקרקע, בעוד שבעצים הגדלים בחורשה צפופה הנוף יהיה רק בצמרת, היכן שהאור יכול להגיע לעלים. העץ מאריך חיים, כשפרטים אחדים יכולים לחיות מאות רבות של שנים. מערכת השורשים רדודה ,ציצת שורשים המתפשטת לרוחב ולכן העץ פגיע לרוחות. קליפת הגזע בגוון אדום-חום או (בייחוד כשהעץ חשוף לשמש) אפור-חום. עובייה בין 10 ל-25 מילימטרים, היא סיבית, ובה חריצים רדודים לאורך והיא מתקלפת בקלות.

העלווה בצורת מניפה כשהעלים דמויי קשקשים בזוגות ענפים נגדיים, כשזוגות רצופים גדלים בזווית של 90 מעלות ביניהם. העלווה ירוקה מלמעלה. העלים בעלי ריח עז המזכיר אננס כאשר מועכים אותם. אורך עלה בודד בין מילימטר ל-4 מילימטרים ורוחבו בין למילימטר לשניים במרבית הענפים.

האצטרובלים הנקביים דקים אורכם בין 10 ל-18 מילימטרים ורוחבם בין 4 ל-5 מילימטרים, ובהם בין 8 ל-12 (14 במקרים נדירים) קשקשים דקים חופפים. צבעם ירוק עד ירוק-צהוב, והם מבשילים לגוון חום בסתיו, כשישה חודשים לאחר ההאבקה, ונפתחים כשהם מבשילים על מנת לשחרר את הזרעים. הזרעים באורך 4 עד 5 מילימטרים ורוחב מילימטר אחד, כשאליהם צמודה כנף צרה דמוית נייר משני צדי הזרע. אורך אצטרובלי האבקה הם בין 3 ל-4 מילימטרים, וצבעם אדום או סגול בתחילה והם מפזרים גרגירי אבקה צהובים באביב.

תפוצה - ארז אדום מערבי הוא בין העצים הנפוצים ביותר ,מאלסקה עד צפון קליפורניה, שבהם הוא גדל בחברת אשוח דאגלס ,אשוחית סיטקה ,וצוגה מערבית. הוא מצוי מגובה פני הים ועד למקסימום גובה של 2,290 מטרים .הוא גדל ביערות עבותים, על מורדות ההרים, על גדות הנהר ובביצות. העץ סובל צל ומסוגל להתרבות גם כשהוא שרוי רוב הזמן בצל.

שימושים - עץ הארז האדום גדל בצפון אמריקה באזור בריטיש קולומביה. הוא בעל חומרים משמרים טבעיים, דבר ההופך אותו לאידיאלי לשימוש חיצוני ופנימי. צבעיו נעים בין חום בהיר עד חום שוקולד. עץ הארז האדום הוא אחד מחומרי הבנייה הטובים בעולם. מאפייניו הם: לא מתחמם ולא אוגר חום, עמידות טבעית, יציבות ממדית.

הוא משמש כחומר אידיאלי למגוון רחב של מוצרים חיצוניים ופנימיים, קל להתקנה ותחזוקה. מכיוון שהסיבים שלו מכילים תרכובות טבעיות המשמשות כחומרים משמרים, מה שהופך את העץ לעמיד לאורך זמן. תרכובות אלו מספקות התנגדות טבעית ללחות, חרקים וריקבון.

עץ הארז הצהוב  - (Yellow Cedar) הוא נקרא גם Alaskan Yellow Cedar)). יערות עץ הארז הצהוב נמצאים באמריקה הצפונית מאיזור וונקובר שבקנדה וצפונה עד לאלסקה זהו סוג הארז הקשה בעולם, ועמידותו יוצאת דופן. הוא עמיד בפני ריקבון וחרקים. עץ הארז הצהוב הוא אחד מחומרי הבנייה הטובים בעולם.

הארז הצהוב ידוע בחוזקו ,בעמידותו וביופיו היוצא דופן. כמו כן, הוא גם ידוע בצבעו הייחודי – הצהבהב. שימושים: הארז הצהוב אידיאלי למגוון רחב של שימושים בשל החוזר והעמידות הרבה שלו. תכונות אלו מאפשרות לו להחזיק שנים. כמו כן, העבודה עם הארז הצהוב היא מאוד קלה. קל לגלף ולחתוך אותו. בנוסף לכך, הוא מוסיף יופי, אלגנטיות ויוקרה לכל מוצר שנעשה ממנו.

ידוע כי עץ הארז הצהוב הוא העץ בעל התכונות האקוסטיות הטובות בעולם, לכן נוהגים לייצר ממנו גיטרות אקוסטיות ומבנים בעלי תכונות אקוסטיות. מעץ זה נבנתה הבמה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות בת”א, והוא נבחר על ידי גדול אדריכלי האקוסטיקה בעולם.