אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
נשמח מאוד למילוי משוב על הערך>>
 
חזור למפתח הערכים

גידולי מים

גידולי מים - הידרופוניקה[1]

כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון, הרב דוד אייגנר

ראשי פרקים:

א. תקציר

ב. הידרופוניקה בעבר

ג. שיטות גידול הידרופוני העיקריות המוכרות בתחום

ד. מזיקים ומחלות

ה. הלכתי

ו. דיני המצוות התלויות בארץ

ז. שבת

ח. ברכות

ט. חסה למרור

י. סכך

יא. חרקים

 

תקציר

גידולי מים או הידרופוניקה בשמה הלועזי, הינה שיטה לגידול צמחים ללא תלות באדמה, על בסיס מים המכילים חומרי הזנה (דשן). הגידול ההידרופוני נפוץ כיום במספר תחומים:

  1. גידולי נוי במתחמים אורבניים שונים כגון חללי עבודה, משרדים ועוד בהם אין זמינות קרקע ואור מחד, ומאידך יש רצון לצמחייה שתייפה את המקום.
  2. חקלאות עירונית בהם מנצלים שטחים ללא קרקע כגון גגות מבנים וכדומה.
  3. חקלאות מקצועית בתוך בתי צמיחה שונים, חממות ובתי רשת, בהם המגדל מעוניין לשלוט באופן מלא בתהליך הגידול.

מבחינה הלכתית, גידול באופן זה יכול להוות פתרון לגידול צמחים בשמיטה, בה אסור לזרוע צמחים בקרקע.

הגידול ההידרופוני נעשה נפוץ וזאת בשל מספר יתרונות: חסכון במים, בדשנים, שטח, אין צורך בעישוב, קטיף קל ונח, ועוד. עם זאת קיים קושי בניקוז עודפי המים, עלות הקמה יקרה, הפסקות חשמל, ועוד.

 

הידרופוניקה בעבר - מקור המילה הידרופוניקה הוא מיוונית: הידרו (hydro) – מים, ופוניקה (ponics) – עבודה.

 גידול צמחים בתרבות מים (הידרוקולטורה) ללא קרקע או אדמה הוא רעיון שהוכר בעבר, כגון  הגנים התלויים של בבל[2]. גידול ברפסודות עלי ידי האצטקים.[3] ועוד.

במהלך המאה ה20 נתגלה כי ניתן לגדל בהצלחה צמחים בתמיסה המכילה מינרלים, בלי הזדקקות לקרקע, וכן פיתוחן של תמיסות נוטריינטים[4] לגידול, לצד התפתחויות טכנולוגיות אשר שיפרו באופן ניכר את מערכות הגידול כגון זמינותם של מוצרי פלסטיק, משאבות מים, ויכולת הובלת מים[5].

שיטת גידול זו הובאה לארץ ע"י ד"ר זליג סוסקין[6], התקדמות משמעותית בגידולים אלו נעשתה בקיבוץ חפץ חיים בשנים הראשונות להקמתו, על ידי פרופ' מאיר שוורץ,  ובתמיכתו של החזון אי"ש, ראה להלן.[7]

הצורך בגידול הידרופוני תופס תאוצה בשנים האחרונות, הן בשל צורך לייצר מזון לכל האוכלוסייה והן בשל צרכים אסטטיים.[8]

בגידול זה הצמח משקיע פחות אנרגיה בקליטת יסודות המזון. האנרגיה הנחסכת מושקעת בהטמעה ובגידול. ולכן הצימוח הווגטטיבי והפרי הבא בעקבותיו יכול להיות נמרץ ומפותח יותר. מצע הגידול משמש לאספקת החמצן והמינרלים לשורשי הצמח.

ניתן לגדל גידול הידרופוני הן בתוך מבנה והן תחת כיפת השמים[9], בכל מקום יש להתאים את התנאים המתאימים לצמח מבחינת אור,[10], מים[11], אויר- חמצן ופחמן דו חמצני[12], טמפרטורה ולחות[13], מינרלים[14] ועוד, בגידול בקרקע רגילה, אלו מתקבלים לצמח מהסביבה, בגידול הידרופוני על המגדל ליצור את התנאים הנחוצים לצמח, עליו להתמיד ולדייק ביצירת התנאים המתאימים.

מלבד גורמים אלו יש לתת את הדעת אף על הגורמים הבאים:

  1. מיכל גידול מתאים.
  2. מצע אינרטי ומאוורר כגון טוף, צמר סלעים וכדומה, המשמש לעיגון הצמח[15].
  3. מדיד מים המונח במיכל המשמש לבקרה ושליטה על כמות המים, המינרלים והאוויר.

 

שיטות גידול הידרופוני העיקריות המוכרות בתחום:

מערכות לגידול הידרופוני הינן מערכות סגורות לרוב – כלומר המים המדושנים מסתחררים בהן במעגל סגור. ישנם עיצובים שונים ומגוונים למערכות הידרופוניקה אך שלושת שיטות הגידול העיקריות הן:

גידול בצינורות עם הזנה מינימלית- (NFT- nutrient film technique )  שתילה בחורי שתילה בצינור בעל קוטר גדול כאשר מים מדושנים זורמים בתחתית הצינור בזרם דק וכך מזינים את שורשי הצמחים[16].

רפסודות צפות - (DWC – deep water culture) בשיטה זו שותלים בחורי שתילה על גבי משטח הצף (בד"כ קלקר) על פני גוף מים יחסית גדול המכיל חומרי הזנה. שורשי הצמח טבולים דרך קבע בתמיסה המדושנת[17]

ריקון והצפה: (flood and drain) הצמחים שתולים בתוך מצע אינרטי כגון טוף או הידרוטון. אדנית הגידול מתמלאת ומתרוקנת לסירוגין באמצעות מנגנון סיפון. במהלך הריקון נכנס חמצן לאזור בית השורשים[18]

 

מזיקים ומחלות – בגדול הידרופוני שכיחות המזיקים היא נמוכה יותר מאשר בגידול באדמה, כיוון שבאדמה ישנם מזיקים רבים[19], שאינם מצויים בגידול הידרופוני, עם זאת ישנם מאפייני גידול ייחודיים של הגידול ההידרופוני שיש לתת עליהם את הדעת:

  1. תנאי הלחות של מצע הידרופוני יכולים להוות גורם מזרז להתפתחות מזיקים ומחלות.
  2. בשל מעבר המים הרציף בכל שטח הגדול, כאשר ישנה מחלת שורשים או חיידקים הם מועברים במים בין הצמחים במהירות גדולה.

על מנת למנוע את המחלות יש להבטיח קניית שתילים ממשתלות המגדלות צמחים במצע מחוטא. ולפיכך רצוי לשתול חומר בריא ומבוקר. הטיפול במזיקים ומחלות חייב להיות מוקפד והתגובה אליהם צריכה להיות מהירה.

במהלך הגידול כאשר מתגלות מחלות או מזיקים נוקטים נגדם בצעדים כפי שנוהגים בגידול קונבנציונאלי. בגידול ביתי, בגלל ניידות המיכל, אין גם נזק סביבתי כתוצאה משימוש בחומרי הדברה.

 

הלכתי

גידול צמחים בגדולי מים, דהיינו ללא מצע קרקע שבה הם צומחים, מעלה כמה שאלות הלכתיות שבהם דנו הפוסקים, עיקר הדיון ההלכתי נסוב סביב השאלה כיצד יש להגדיר את הזריעה במים, האם זריעה זו נחשבת כזריעה רגילה בקרקע,[20] או שזריעה נחשבת כזריעה רק בקרקע ממש, אך מים אינם נחשבים כקרקע לעניין הזריעה בהם.[21]  אם כי גם לדבריהם דין זה הוא רק במצוות התלויות בארץ ולא בהלכות שבת כיוון שבשבת הגדרת האיסור היא פעולת הצמחה, וזו אסורה מהתורה בלא קשר למצע הגדול, כפי שיפורט להלן.

מטבע הדברים גדולי מים נעשים תמיד בתוך כלים שונים, בין אם הם יצוקים בקרקע, כערוגות בטון שונות, או עציצים העשויים מחומרים שונים, פלסטיק, מתכת ועוד, דיוני האחרונים באם להתיר או לאסור את השימוש באלו כרוכים גם בשאלה באיזה עציץ הם גדלים, וכן האם מדובר בבית מקורה או בשטח פתוח, עיין ערך עציץ נקוב.

 

דיני המצוות התלויות בארץ

שמיטה[22]: יש שכתבו שניתן לזרוע ירקות בגידולי מים בשמיטה, מכיוון שהזריעה מתבצעת במים בלבד ללא מצע קרקע, אין הדבר נכלל בכלל האיסור "שדך לא תזרע", שהרי אין כאן שדה כלל.[23] וניתן לזרוע כן אף במקום פתוח ללא כל קירוי.[24] ויש שכתבו שניתן להקל בשמיטה בזריעה בגידולי מים, בתנאי שגידולי המים נמצאים בתוך מקום מקורה בדומה לבית.[25] ודנו כיצד להתייחס לחממה, האם דינה כבית[26]. ויש שאסרו כלל זריעה בגדולי מים, כיוון שיש להתייחס לזריעה במים כזריעה בקרקע.[27] ויש שכתב שניתן להקל בגידולי מים רק לאחר היתר המכירה.[28] ויש שדנו בשאלה האם יש הבדל בין גידול במים נקיים או בגידול במים בתוספת דישון ומינרלים נוספים.[29] יש שאסר בכל מקום בו זוהי דרך הזריעה המקובלת.[30]

כלאים: יש הסוברים שחל איסור כלאים גם בזריעת צמחים במים,[31] ויש שנטו לומר שאין איסור כלאים בגדולים אלו.[32]

תרומות ומעשרות: יש שכתבו שיש להתייחס לגדולי מים כגידול רגיל לכל דבר ולכן יש להפריש מהם ככל גידול אחר[33]. ויש שכתבו שגדולי מים פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות מעיקר הדין, אך יש להפריש ללא ברכה, לחשוש לדעות המחייבות.[34] שאלה זו נפוצה כיום ביחס לחובת הפרשת תרומות ומעשרות מזרעים שמנביטים אותם מעט באמצעות מים או לחות.[35]

 

שבת: לדיני שבת, זריעה בגידולי מים נחשבת כזריעה כיוון שמדובר בפעולה שגורמת להצמחה, ולכן חל על גדולים אלו גם איסור קצירה[36]

ברכות: יש שכתבו שהברכה על ירקות שגדלים בגידולי מים היא "שהכל" כיוון שהם לא גדלו באדמה, ואילו הברכה נקבעה על מה שגדל באדמה.[37] ויש שכתבו שהברכה נקבעת על פי הגדרת המין הרגילה[38], או מכיוון שהירקות גדלו מצמח שגדל באדמה[39], ויש לברך על ירקות אלו את הברכה הרגילה שלהם. יש שכתב שגם לדעת הסוברים שברכתם של גדולי המים הוא "האדמה", במקרה של נבטים, שמנביטים את הצמח במקום בו הוא לא יוכל להתפתח מעבר לנביטה עצמה, ברכתם "שהכל".[40]

חסה למרור: יש שכתבו שאף לדעת הסוברים שברכת הירקות הגדלים בגידולי מים היא "שהכל", בכל זאת מכיוון שאין שינוי מהותי בטעם החסה בין חסה הגדלה במצע גידול רגיל, לחסה שגדלה בגידולי מים, ניתן לצאת בה ידי חובת מרור.[41]

סכך: יש שכתב שצמחים שגדלו במים אינם נחשבים כגדולי קרקע, ולכן לא ניתן להשתמש בהם כסכך בחג הסוכות[42]:

חרקים: בגידול הידרופוני, מכיוון שגידול הוא ללא קרקע, שכיחות המזיקים היא נמוכה יותר, אך עם זאת גם בגידול זה מתפתחים חרקים בצמחים, בשל החשיפה לאוויר הפתוח ויש לבדוק את הצמחים לפני צריכתם, בדומה לגידול ירק רגיל.

 

 

[1] ערך זה מבוסס על ידע מקצועי נצבר, על שיחות עם חקלאים אשר מגדלים גידולי מים, וכן על מספר אתרים מבוססי ידע מקצועי וניסיון בתחום זה.

[2] ראה י. כהן הגנים התלויים של בבל - מיתוס או מציאות, בתוך אודיסיאה 22, 2014. שהוכרו כאחד משבעת פלאי עולם של העולם העתיק. ישנם טוענים כי המלך נבוכדנצר השני בנה את הגנים כמתנה לאשתו אמיטיס כ 600 שנה לפנה"ס. הגנים הושקו באמצעות מים מנהר הפרת הסמוך אשר הועלו לקומות העליונות באמצעות בורג ארכימדס

[3] ראה https://en.wikipedia.org/wiki/Chinampa נלקט ב 6.12.2021  האצטקים במרכז אמריקה פיתוח דרך יצירתית להתמודד עם העוינות של השכנים מסביב והמחסור באדמות ראויות לעיבוד חקלאי. הם בנו רפסודות צפות מקני סוף הקרויות , chinampas רפסודות אלו הועמסו בסדימנט (משקע) עשיר בחומרי הזנה, אשר נלקח מקרקעית האגם, אשר בו נשתלו ירקות, פרחים ואפילו עצים. שורשי הצמחים חדרו דרך הרפסודה וסיפקו לצמחים מקור מים קבוע

[4] נוטריינטים = הם בדרך כלל תרכובת כימית החיונית לצמיחה ולגדילה של צמחים וכל יצור חי.

[5] היישום המעשי הראשון היה במלחמת העולם השנייה, אז היה צורך לספק מזון טרי לחיילים אמריקאים שהוצבו באיים רחוקים בדרום מזרח אסיה, במחוזות שבהם תנאי הקרקע אינם מאפשרים גידול צמחים על הקרקע עצמה.

[6] אגרונום, ממקימי נהריה, ראה חקלאות בלי אדמה, בעיתון דבר טז באייר תש"ד- ז. סוסקין המפרנסת שלנו- השמש בתוך עיתון הבוקר יד בניסן תשי"ג, העיתונים זמינים באתר האינטרנט של אוסף העיתונות וכתבי העת של הספריה הלאומית.

[7] ראה בקובץ "המעין", תשרי תשס"ח, זכרונות על ראשית הגידולים במצע מנותק פרופ' מאיר שורץ.

[8] מבוסס על מאמר שכתב אגרונום משרד החקלאות ישראל גלון, בשיתוף האגרונומים יצחק הל-אור ואליעזר שפיגל. - האורבניזציה המואצת בדורנו הובילה לעלייה גדולה בביקוש לגידול צמחים בחללים מוגנים כחלק מאיכות החיים בתרבות המערבית. גינון במכלים היא דרישה בסיסית של גופים שונים, פרטיים וציבוריים המעוניינים בצמחיה בבית ובמרפסת. גידול צמחים בהידרופוניקה שהינה מערכת סגורה לחלוטין מאפשר לגדל צמחים בחללים סגורים אף ללא אור שמש באופן פשוט וידידותי.

[9] ניתן לגדל את גידולי המים בשלושה סוגי תנאים

  1. גידול תחת כיפת השמים, במקרה זה יש להתאים את מיקום המערכת בכפוף לצרכי הצמח, "שמש מלאה" או "חצי צל".
  2. גידול בחלל סגור – בחללים אלו יש להעניק להם אור שידמה את אור השמש בספקטרום המתאים, שידלק אוטומטית בשעת ה’זריחה’ הרצויה ויכבה בשעת ה’שקיעה’
  3. גידול בחממה - בגידול הידרופוני בחממה ישנה אפשרות טובה יותר לשליטה על האקלים ובכלל זה גם על שעות האור שהצמחים מקבלים. ניתן להחשיך את החממה על ידי וילונות ולהעביר את הצמחים לשנת לילה, או להאיר אותה על ידי מנורות גידול מתאימות ובכך למתוח את היום גם לאחר שקיעת החמה.

[10] – אור הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתהליך ההטמעה (= פוטוסינתזה), בגידול הידרופוני בתוך מבנה סגור יש צורך להתאים את גודל המנורה וסוג התאורה אותה היא מפיקה לצמח המיועד כל מנורה תשפיע על הצמח באופן שונה, בהתאם לספקטרום אליו היא מותאמת וזאת כדי לדייק את הפעילות הכימית של הצמח לדוגמא: צמח שגדל תחת מנורת מותאמת לספקטרום גדול של אור צהוב ואדום, לרוב יצמח יתארך ויתמתח. לעומת זאת, אם נשלב את הספקטרום הכחול נצליח לדייק יותר את התגובה הביוכימית של הצמח אשר צפויה לקדם מבנה טוב יותר לצמח (קצר יותר, עבה יותר, עם יותר ענפים) בעוד האדום והצהוב ישמשו כממריצים בתקופת הפריחה.

[11] המים ממוססים את הדשנים, מאזנים בהם את החומציות ומוודאים מוליכות וטמפרטורה שלהם. יש לבחון את איכות המים על ידי לקיחת מדדים כגון PH (חומציות), TDS (מדד מסיסות המוצקים- הדשן, במים, ומתוך כך יעילות הדישון) ועוד.

[12] דרך האוויר הצמח ניזון בחמצן ופחמן דו חמצני, האוויר מושפע מהטמפרטורה ומהלחות. בכל גידול בחלל סגור ישנו צורך ליצור תחלופת אויר שוטפת על מנת לוודא שמספיק חמצן ופחמן דו חמצני זמין לגידול הצמחים

[13] הטמפרטורה והלחות בסביבה הטבעית של הצמח לרוב אינן עקביות, וכאשר הן עולות או יורדות מדי, הצמח יפחית את התהליכים הכימיים שמתרחשים בו כדי להגן על עצמו. יש לבדוק מה תנאי הטמפרטורה והלחות המומלצים עבור הצמחים אותם מעוניינים לגדל, במקרי קיצון ניתן לחמם או לקרר את המים על מנת לאזן את הטמפרטורה הנקלטת על ידי הצמח.

[14] דשנים הידרופונים - כל הצמחים זקוקים למספר אלמנטים תזונתיים קבועים, האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ובלעדיהם הצמח לא יוכל להתפתח, ברגיל קליטת המינרלים נעשית מהקרקע, בגידול הידרופוני ללא קרקע יש להשלים מינרלים אלו באופן מלאכותי. עיין ערך דישון.

[15] – מצע משמש לעיגון הצמח ומכיל בקרבו את בית השורשים, הוא מונע את חשיפת השורש לאור. המצע האידיאלי הוא אינרטי שלא יהיה שותף לתהליכים הכימיים המתרחשים בתמיסה. לא מתבלה ולא משתנה לאורך זמן. בעל כושר אוורור טוב. כמצע משמשים: טוף, חצץ, וליקה. משתמשים בחלוקים שגודלם 8-6 מ"מ עד 12-10 מ"מ חשוב להקפיד שהחלוקים יהיו מנופים מאבק ושטופים היטב. בעבר היה מקובל להשתמש גם בקש כמצע לגידול. ראה בחוברת המעין תשרי תשנ"ד, כתב מ. שוורץ כי גידול באפן זה לא היה כלכלי. קונטרס גידולי קש לרב אלעזר בריזל, שו"ת אז נדברו ד, ו

[16] שיטה זו מקובלת מאוד בגידול מסחרי בגלל קלות ההקמה, משקל נמוך של רכיבי המערכת. מערך גידול זה יתאים עבור גידול עלים ירוקים כגון חסה, מנגולד, עלי תבלין למיניהם אשר מחזור הגידול שלהם קצר ונפח השורשים שלהם קטן יחסית.

עם זאת, המערכת נוטה להיות רגישה יותר לשינויים בתנאי הסביבה שכן נפח המים הקטן יחסית מושפע בקלות משינויים בטמפרטורה או בריכוזי הדשן. בנוסף ללא אספקת חשמל רציפה להפעלת המשאבה המזרימה את המים לשורשים יש סכנה כי הצמחים יתייבשו במהירות.

[17]. יש לספק חמצן לשורשים על מנת למנוע את ריקבון זאת על ידי גוף המים הגדול מאפשר התפתחות בית שורשים גדול ומתאים עבור המעוניינים בגידול עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חסה ועוד. שיטה זו רווחת בגידול מסחרי מאחר שהשינויים המתרחשים בגוף מים הגדול הם מתונים. בנוסף, שיטה זו חסכונית מאוד במים ומתאימה במיוחד לאזורים בהם אספקת החשמל אינה סדירה.

[18]. שיטת גידול זו מתאימה במיוחד להידרופוניקה משולבת עם גידול דגים – אקוופוניקה – ולצמחים גדולים הזקוקים לתמיכה לבית השורשים (עצים ושיחים גדולים). עיקרי המערכת הם אדנית הגידול ומכל המים המדושנים או בריכת הדגים. בשיטה זו מתקיים מחזור קבוע של הצפת אדנית הגידול במים מבריכת הדגים (או מים מדושנים) וריקון מהיר חזרה אל הבריכה.

במערכת אקוופוניקה מצע הגידול משמש כבית גידול לבקטריות מועילות ההופכות את הפרשות הדגים לחומר שאינו רעיל לדגים וזמין כדשן איכותי לצמחים. פעולת הריקון וההצפה גורמת לכך שהצמחים והבקטריות, הגדלים באדנית, מקבלים אספקה קבועה של מים מועשרים בחומרי הזנה בזמן המילוי ואויר רענן בזמן הריקון המהיר. בנוסף, נפילת המים המהירה עוזרת בפירוק החומר האורגני שנלכד במצע הגידול כמו גם תורמת לחמצון בריכת הדגים.

[19] ישנם מזיקי קרקע שונים, החל מחיידקים, פטריות, שונות ועוד.

[20] ראה למשל הר צבי זרעים ב, לא, דבריו מבוססים על הגמרא בגטין ח, א "דמיא כארעא סמיכתא דמיא" דהיינו נחשבים כקרקע עבה.

[21] ראה למשל יחוה דעת חלק ו סימן יב,

[22] ראה בקבצי "הפרדס" שיצאו לאור במהלך שנת תשי"א שבהם דנו הפוסקים בשאלת ההידרופוניקה.

[23]  ספר השמיטה, חלק ב עמ' צז.  יחוה דעת חלק ו סימן יב, ילקוט יוסף שביעית פרק ד עמ' שא- שה, דבריהם מבוססים על החיי אדם א, נא, סעיף יז שאחד מחמשה מיני דגן שגדל בעציץ שאינו נקוב ועשה ממנו פת, אינו מברך עליו המוציא לחם מן הארץ, דאינו נקרא ארץ  אלא מברך עליו בורא מיני מזונות. שו"ת אז נדברו ד, נא.

[24] ילקוט יוסף שביעית פרק ד עמ' שא.

[25] בצאת השנה עמ' מב. בספר הלכות שביעית (זילבר) חלק א עמ' כה, הרב קלמן כהנא ופרופ' מאיר שוורץ בספר הידרופוניקס עמודים 5- 6 וכן במספר מאמרים ב"המעין" העידו שהחזו"א התיר לזרוע בתוך גדולי מים בשביעית, ואף דאג לממן את הניסויים הראשונים בשיטת גידול זו, בתנאי שמדובר בגידולים שנעשים תחת קירוי. דרך אמונה שמיטה ויובל, צה"ל אות קי.

[26] ראה למשל מנחת יצחק י, קטז.

[27] הר צבי זרעים ב, לא, וכך נראה שנוטה דעתו של המהרי"ל דיסקין בדיני שביעית אות א. רבים מן האוסרים מזכירים את תשובת בעל הנחפה בכסף יו"ד סימן ה ולדבריו אין לשתול ייחור של פרח בתוך כלי זכוכית מלא מים ומעט עפר. שו"ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן קכג ד"ה ב) ולענין בדעת הגר"א.

[28] אגרות הראי"ז עמ' צט.

[29] שו"ת אז נדברו ד, נא.

[30] הרב אלעזר בריזל בקונטרס גידולי קש בשביעית.

[31] הר צבי זרעים ב, לא, לדבריו התוספתא כלאים (ליברמן) א, יד: "הזורע דבר המצמיח... על גבי אמת המים פטור" עוסקת במקום בו אין יכולת לצמח להתפתח כראוי, אך במקום בו הצמח יכול להתפתח כראוי, חל על זריעה זו איסור כלאים, וכך כתב בשו"ת משפטי עוזיאל מהדו"ת ח"ג יו"ד כרך ב, מילואים סימן ו.  מדברי שבט הלו א, עא משמע שחל איסור כלאים בזריעה בגדולי מים, ראה הליכות שדה 88 עמ' 23 שהביאו כן בשם החזו"א.

[32] הגרח"ז גרוסברג כרם ציון יד עמ' רטו- רכא, ובקונטרס המצוות התלויות בארץ עמ' 43, וכך נוטה דעתו של הגר"י אריאל, אמנות עתיך 13 תרו"מ בנבטים.

[33] הר צבי זרעים ב, לא. הגר"מ אליהו, התורה והארץ ג עמ' 215- 217.

[34] שו"ת מעין אומר חלק ה פרק א סימן ב, גידולים אלו פטורים מהפרשה שהם לא גדלו בארץ, אך כתב שיש להפריש ללא ברכה, כיוון שחושש לדעות המחייבות.

[35] ראה הרב יעקב אריאל, תרומת שמעון 179- 182.

[36] שבט הלוי א, עא, וראה בדבריו שכתב שבזמננו שמוסיפים עוד חומרים כימיים, הדבר ודי נחשב כזריעה לכל דבר. ילקוט יוסף שביעית פרק ד עמ' שא, שמירת שבת כהלכתה כו, א. אמנם יש לציין כי חומרת האיסור מהתורה או מדרבנן תלויה בשאלה כיצד להתייחס לעציצים שבהם צמחים אלו גדלים, כעציץ נקוב או שאינו נקוב.

[37] הרב חנוך זונדל גרוסברג בסידור מנחת ירושלים (עמוד שלד), יחוה דעת ו, יב, לדבריו הברכה נקבעת לפי אופן הגידול של הצמח, וכיוון שהוא לא גדל בקרקע אין לברך עליו בורא פרי האדמה. ראה עוד בדבריו שדן כיצד יש לברך במקרה שיש ספק היכן הצמח גדל. ילקוט יוסף שביעית פרק ד עמ' שה, דבריהם מבוססים על דברי החיי אדם א, נא, סעיף יז שאם זרעו אחד מחמשת מיני דגן בעציץ שאינו נקוב ועשו ממנו פת, ברכתו היא בורא מיני מזונות ולא המוציא לחם מן הארץ, שגידול שאינו בקרקע עצמה אינו נחשב ל"ארץ".

[38] שבט הלוי חלק א סימן רה, בהערות לשו"ע או"ח רד, סק"ד, תשובות והנהגות ב, קמט.

[39] אור לציון חלק ב פרק יד סע' יג.

[40] פני השלחן עמ' קלו.

[41] חשב האפוד ג, ט, ילקוט יוסף שביעית פרק ד עמ' שה, ראה שו"ת אבן פנה, או"ח מה.

[42] שו"ת אור לציון חלק ד פרק כד - דיני הסכך.

toraland whatsapp