אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
נשמח מאוד למילוי משוב על הערך>>
 
חזור למפתח הערכים

ניקיון שטח – עשבייה

ניקיון שטח – עשבייה

כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון

ראשי פרקים:

א. כללי

ב. הקדמה

ג. תאוריה במבחן

ד. מ'הדברת עשביה' ל'ניהול עשביה'

ה. יתרונות השארת עשביית הבר בשטח המטע או הכרם

ו. איסור כלאי הכרם

ז. הנוהל ההלכתי ליישום בגידול עשביית בר בכרם

ח. סיכום

ט. ביבליוגרפיה

 

כללי

בשנים האחרונות מתפתח בעולם ובארץ באופן מדורג שינוי באופן גידול הכרם והמטע ואף השלחין. עד עתה דאג החקלאי כי המטע או הכרם יהיו נקיים מעשבייה הן תחת העצים או הגפנים והן בין שורות המטע או הכרם, זאת על מנת שהעשבייה לא תפריע לצימוח עצי הפרי, והמים המשקים את העצים יופנו כולם או רובם להשקיית העצים ולא לעשביית הבר הגדלה בין השורות ותחת עצי הפרי.

במהלך השנים החקלאים נתקלו במספר בעיות לא פשוטות הן בקרקע המטע המתדלדל[1] והן בגידול עצי הפרי במטע ובכרם. בעקבות אלו, החלה חשיבה מחודשת בנושא זה. לאחר מספר שנים בהם נערכו ניסיונות להשארת עשבייה בכרם ובמטע ואף לעיתים בשלחין, הוברר כי עשביית הבר לא רק שאינה פוגעת בעצי הפרי אלא שזו מסייעת בכמה תחומים חשובים מאוד לקרקע הכרם והמטע וכן לגידול טוב יותר של עצי הפרי. בערך זה נרחיב על יתרונותיה של גישה חדשה זו לאור ניסיונות רבים בעולם ובארץ ועל האתגרים שהיא מציבה לנוטעים. חשוב לציין כי הנאמר בערך זה מתייחס בעיקר למטע ולכרם ופחות לשטחי הדגנים, הקטניות והירק בשלחין, שעבורם טרם נמצא פיתרון מלא והולם.

הקדמה

אחד המדדים החשובים בהם נבחנת מקצועיותו של החקלאי בעשרות השנים האחרונות היא ניקיונו המלא של המטע, הכרם והמקשה מעשבייה. סיבות רבות היו לכך, יש מעשבי הבר העלולים למשוך עליהם מזיקים שחלקם אף מהווים וקטורים למחלות העלולות לפגוע במטע, בשלחין או בכרם. לחלק מצמחיית הבר מערכת שורשים עמוקה במיוחד, התפתחותה יכולה להזיק או לעכב את התפתחות הצמח, סילוקה מצריך שימוש בקוטלי עשבייה חריפים העלולים לפגוע גם בעץ או בירק. עשבי בר המשלימים מחזור חיים שלם, מפיצים זרעים ומגדילים את פוטנציאל שיבוש הקרקע בשנים הבאות, חסכון במים ועוד, על כן נדרש טיפול בעשבייה בשלביה הפונולוגיים הראשונים.

לאור תאוריה זו דאג החקלאי לניקוי העשבייה משטח המטע, הכרם והשלחין, הן על ידי ריסוס מונעי נביטה במהלך הסתיו והחורף והן בשימוש בקוטלי מגע שונים במהלך האביב והקיץ.[2] בנוסף או במקביל יש חקלאים המקלטרים את שטח המטע או הכרם במהלך האביב והקיץ, בכדי לשמור על הקרקע נקיה מעשביית בר.

תאוריה במבחן

חלפו שנים והחקלאות בארץ ובעולם מתקדמת כל העת. בשנים האחרונות גם תאוריה זו הועמדה במבחן ועברה בדיקה וחשיבה מחודשת. מספר תופעות ובעיות בגידול המטע והכרם הביאו לכך:

  1. חידור לקוי וחילחול מועט של מי הגשם - קרקעות חשופות מצמחיה ומחומר אורגני פגיעות יותר לנזקי מזג האוויר. בקרקעות חרסיתיות, פגיעת טיפות הגשם על פני הקרקע החשופה, יוצרת קרום המגביל את חדירת המים לקרקע. תופעה זו מפחיתה את חילחול המים לקרקע ומורידה את ניצולת מי הגשמים.[3] (להרחבה ראו ערך 'סחיפת קרקע').
  2. סחף ובליית הקרקע - כמות הגשם היורדת בארץ מוגבלת, אולם הממטרים מגיעים לעיתים בריכוז גבוה ובזמן יחסית קצר. בשלב זה נוצר נגר עילי הסוחף את שכבות הקרקע הפוריות. הליך זה יוצר אובדן של קרקע פורייה במטעים רבים אשר מקשה על גידול עצי הפרי. חירוץ ושינוי פני הקרקע גורם גם לקשיי עבירות ותנועה במטע כגון: טיפול בעצים, הובלת הפרי, השקיה ועוד.[4] (להרחבה ראו ערך 'סחיפת קרקע').
  3. התחממות ואידוי הקרקע - במהלך הקיץ, קרקעות חשופות נוטות להתחממות מוגברת בהשוואה לקרקעות בעלות כיסוי של עצים ירקות או אף עשבייה. קרקעות חשופות נתונות לאידוי מוגבר מפני הקרקע והתייבשות אף בשכבות התחתונות כתוצאה מעליה נימית של המים וסידוק הקרקע. מצב זה יוצר צורך בהשקיה מוגברת בהשוואה לקרקע בעלת כיסוי צמחי, על מנת להשלים את חוסרי המים בקרקע[5]
  4. המלחת הקרקע –התייבשות קרקעות כתוצאה מעליה נימית של המים בקרקע מביא חסרון נוסף, האידוי מפני הקרקע, מייבש את מולקולות המים אולם המלחים שהיו במים נשארים בשכבות העליונות ובסביבת בית השורשים. לזה נוסף חידור גשם לקוי המפחית את יעילות שטיפת המלחים בחורף. שני אלו יחדיו מגבירים את תהליך ההמלחה בקרקע ובסביבת בית השורשים ויוצר פגיעה מתמשכת בהתפתחות העץ והפרי.[6]
  5. הידוק הקרקע – במהלך השנים גובר והולך השימוש במיכון במטע ובכרם, יש לכך השלכות שחשוב לעמוד עליהם. היכולת להכניס טרקטור לשטח רווי מי גשם כשהוא חשוף מעשביה - מוגבל ביותר. כניסה של טרקטור או כלי מכני אחר למטע או לכרם שכזה יגרום להידוק הקרקע. הידוק קרקע משנה את המבנה המכני של הקרקע על ידי דחיסת נקבוביות האוויר (מיעוט חמצן בקרקע) ושבירת האגרגטים של הקרקע, אלו מפחיתים את יכולת קליטת המים ומקשים על התפתחות השורשים ופוגעים בגידול. שטח דומה המחופה בעשבים יאפשר לטרקטור להיכנס לעבודה כמעט ללא נזק. לתכונה זו משמעות גבוהה יותר בקרקעות כבדות באזורים בהם נדרשים ריסוסי נוף למניעת פטריות סמוך לירידת גשם.[7]
  6. ברירה שלילית של סוגי העשבייה - עם השנים התברר כי ריסוסי העשבייה יוצרים ברירה (סלקציה) במגוון העשבים במטע. עשבי הבר הקשים בעלי שורשים עמוקים ותפרוסת רחבה, הם אלו דווקא השורדים את קוטלי העשבייה. בשל היעדר תחרות, עשבים אלו מתרבים יותר ומהווים מטרד קשה ומאתגר להדברה.[8] כל אלו מובילים מעגל קסם הדורש שימוש בחומרים חריפים יותר ויותר ועשבייה קשה המפתחת עמידות לחומרים אלו. חומרי הדברה חדשים, בדרך כלל יקרים יותר ולעיתים נדרש החקלאי לשלב בין כמה חומרי הדברה ולהגדיל את מספר הריסוסים בעונה. כל אלו מובילים גם לעליה בהוצאות המטע.[9]
  7. אקולוגיה ושימור הסביבה - המודעות העולה, בעולם ובארץ, לאקולוגיה ושימור הסביבה, מבקשת להפחית את כמות הריסוסים ואת עוצמת החומרים (חריפותם), לשמר את עצי המטע והפירות שאנו אוכלים נקיים מרעלים, את הקרקע וסביבת המטע נקיים מכימיקלים ולצמצם את הפגיעה הסביבתית באדם, בחי ובצומח ובמי התהום.[10] יש לציין כי סחיפת קרקע הספוגה ברעלים יכולה לגרום לנזק משני לא פחות חמור.

מ'הדברת עשביה' ל'ניהול עשביה'

בשל סיבות אלו ונוספות, התפתחה בשנים האחרונות חשיבה שונה בעולם ובארץ בתחום חיפוי הקרקע. זו הביאה למסקנה כי על אף שצורת העיבוד הנהוגה הביאה את המטע והכרם להיות נקיים מאוד, אך מנגד החקלאי והשטח החקלאי שלו עלולים להפסיד בדרך זו דברים אחרים חשובים לא פחות ואולי אף יותר.

לאור חשיבה מחודשת זו, הטרמינולוגיה ביחס לעשבים בשטח החקלאי משתנה, ועוברת מ'הדברת עשבייה' ל'ניהול עשבייה'. שיטת 'ניהול העשבייה' איננה שיטה המאפשרת גידול פרא של עשבים בשטח החקלאי, אלא מתייחסת לעשביה בצורות שונות לאורך השנה. בחורף מאפשרים לצמחיית הבר לגדול, אך בהמשך העונה באביב מכסחים את העשבייה לגובה נמוך ולעיתים אף מרססים בחלקים מסוימים מהשטח, לדוגמא: סמוך לגזעי העצים או הגפנים.[11] יש לציין כי תהליך זה מתקדם מאד בעולם כגון: מערב אירופה, ארה"ב, ניו-זילנד, סין ועוד.[12] בחלק מהמקומות גידולי הכיסוי נעשים בעזרת עשביית הבר הטבעית ובחלק מהמטעים בעולם, נעשית זריעה של גידולי כיסוי ייעודיים.[13]

בישראל נעשו בשנים האחרונות מספר ניסיונות להשארת עשביית הבר בשטח המטע או הכרם ולעיתים אף נעשו ניסיונות לזרוע עשביית בר או גידולים אחרים בשטח המטע.[14] השארת עשביית הבר בשטח המטע או הכרם עשויה להביא למספר יתרונות, ובתוכם:

  1. שימור הקרקע - שימור הקרקע בהיבט הפיזיקלי-כימי ובהיבטים הביולוגיים.[15] עשביית הבר הגדלה בשטח המטע או הכרם מפתחת בית שורשים ואלו מסייעים לאחיזת הקרקע, בשל כך מופחתת מאד תופעת הנגר העילי המגיע בעקבות הגשמים וכמעט שאין סחיפת קרקע, ובמידה והיא מתרחשת היא מוגבלת ביותר.[16]
  2. החדרת מי הגשמים - התברר כי עשביית הבר הגדלה בקרקע המטע מסייעת בהחדרת מי הגשמים אל הקרקע, ובכך חלק חשוב של הנגר העילי חודר לקרקע (גם החרסיתית) וממלא אותה ולא נשטף אל מחוץ למטע, וכך גם הסחף קטן במידה ניכרת. כך עולה לחות הקרקע לאורך זמן רב יותר.[17]
  3. שטיפת מלחים - חדירת מי הגשם בחורף אל הקרקע מסייעת גם בשטיפת המלחים מן הקרקע בסביבת שורשי העצים, מרחיקה ומשקיעה אותם באופן שלא יפריע להתפתחות העצים, דבר שיועיל להמשך גידול המטע באביב ובקיץ הבאים.[18]
  4. העשרת הקרקע - עשבים הגדלים בקרקע ומוטמנים בה מעשירים אותה בחנקן ובחומר אורגני זמין,[19] דבר המשפר גם את מרקם הקרקע. חלקות שלאורך שנים נקיות מעשביה, הולכות ומתדלדלות בפוריותן ובכמות החומר האורגני בשכבות העליונות. החומר האורגני מטייב את הקרקע לאורך השנים ומסייע לגידול טוב יותר של עצי הפרי.[20]
  5. מניעת הידוק – עשבייה הגדלה בקרקע המטע או הכרם מביאה למניעת הידוק הקרקע בחורף ובקיץ ולשמירה על אוורור הקרקע.[21]
  6. הורדת טמפ' הקרקע – עשביית הבר בקרקע המטע מונעת קרינה ישירה על הקרקע ושומרת על טמפרטורה נמוכה יותר במהלך עונת הקיץ. עשביה מכוסחת תורמת להפחתת העלייה הנימית והאידוי המים מפני הקרקע ומפחיתה את תהליכי המלחת הקרקע.[22]
  7. השקיית חסר בכרם היין - בגידול כרמי יין בהם מכוונים לקבל ענבים באיכות גבוהה, משתמשים בשיטה של השקיית חסר לצורך יצירת עקת יובש בגפן.[23] לעקה זו תרומה משמעותית לאיכות היין (צרה היריעה להרחיב בעניין זה).[24] באזורים בהם כמות המשקעים גבוהה באופן יחסי ובקרקע נשארות עתודות מים גבוהות, עשביית הבר תורמת לייבוש הקרקע ולהפחתת זמינות המים לגפן.[25]
  8. העשרת עשביית הבר – השארת עשביית הבר יוצרת מגוון ביולוגי ועשבייה עשירה יותר ובכך ישנה פחיתה של עשבים רעים וקשי הדברה.[26]
  9. הפחתה ברעלים - הפחתת שימוש בקוטלי מגע אשר בהם רעלים וכימיקליים. הדבר תורם לשיפור הפירות שאנו אוכלים או שותים, וכן במידה ויש סחיפת קרקע היא הסחף אינו רעיל.
  10. יתרונות שיווקיים – הפחתה ברעלים וריסוסים יכולה למתג את המטע והכרם והיין המופק ממנו כ'חקלאות אקולוגית', לכך גם השפעות שיווקיות בשל המודעות ההולכת וגוברת לתזונה בריאה ושמירת איכות הסביבה באוכלוסייה בעולם ובארץ. כבר היום ישנם יקבים העושים שימוש במיתוג זה.

לאור יתרונות אלו ונוספים, מדריכי משרד החקלאות ופיתוח הכפר - האגף לשימור קרקע ומדריכי המטע, החלו בשנים האחרונות לעודד באופן הדרגתי צורת גידול זו, השונה ממה שהיינו מורגלים אליו עד עתה. היינו להשאיר חלק ניכר של העשבייה הצומחת  באופן טבעי במטע ובכרם, אך במקביל לנהל אותה על פי התפתחותה, יש לכסח אותה בזמן המתאים ולעיתים אף לרסס אותה באופן נקודתי על פי הצורך במטע או בכרם.

איסור כלאי הכרם

לאור הנאמר לעיל ישנן סיבות רבות וטובות לנסות צורת גידול זו. אולם במידה והחקלאי החליט כי הוא משאיר את עשביית הבר בשטח הכרם (רק בכרם ענבים ולא בכל מטע פרי אחר), עולה סוגיה הלכתית לא פשוטה הקרויה 'כלאי הכרם'. ישנו איסור הלכתי מן התורה לזרוע או לגדל כל ירק או עשב מאכל בתוך שטח הכרם. 

נרחיב בכמה מילים על מקורו של איסור זה. בתורה נאמר: "לא תזרע כרמך כלאים, פן תקדש המלאה, הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם".[27] כלומר, שאם תזרע את כרמך כלאיים, ייאסר היבול ("המלאה") בהנאה כהקדש. "הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם" - כלומר: הן מה שיגדל מן הזרע שצמח בכרם והן פירות הכרם. "פן תקדש", כלומר, שכלאי הכרם דינם בשריפה, ומכאן שהם אסורים באכילה ואף בהנאה.

לדוגמא אם גדלה חיטה או שעורה בתוך הכרם, והחקלאי לא סילק אותה מיד כשראה אותה, עלול פרי הגפן להיות אסור באכילה ואף בהנאה. כיוון שאיסור זה יכול להביא בעתיד נזק כבד לחקלאי שעמל וטרח לאורך כל השנה, ראוי להביא מידע זה אליו מראש ובטרם יקלע לבעיה לא פשוטה זו. נביא להלן את הנוהל ההלכתי בעניין כלאי הכרם. יש להדגיש כי נוהל הכשרות אינו סותר את האפשרות לשיטת הגידול החדשה אלא מהווה גורם נוסף וחשוב במדיניות "ניהול העשבייה" בכרם.

 

הנוהל ההלכתי ליישום בגידול עשביית בר בכרם
(ע"פ טיוטת נוהל גידול עשבייה בכרם של המחלקה למצוות התליות בארץ - החקלאית ברבנות הראשית לישראל)

  1. אין לזרוע שום ירק או עשב מאכל בתוך שטח הכרם, ויש להרחיקם לפחות 2.4 מ' משורת הגפנים הקיצונית של הכרם.
  2. עשבייה בר שגדלה מאליה בקרקע הכרם, יש חשש שבתוכה גדלה תבואה, ירקות ואו צמחי מאכל אחרים (אף מבלי שהחקלאי זרע אותם) ויש לסלקם במועד שיצוין.
  3. לאחר המועד שיצוין, אסור להשאיר בשטח הכרם מינים הנזרעים והנאכלים על ידי אדם ובהמה (כגון: חיטה, שעורה, שבולת שועל תרבותית ונפוצה, תלתן, בקיה ועוד). אפשר להשאיר מינים שראויים לריח, נוי או לרפואה.
  4. כרם מאכל - את כיסוח או סילוק עשביית הבר מכרם המאכל יש לסיים עד מועד פריחת הכרם, (במידה ומשאירים עשביית בר בחממות בהן מגדלים ענבי מאכל יש לסיים הליך זה עד פריחת הכרם בחממה).
  5. כרם יין – כיוון שכרם היין מאחר בהליך הלבלוב החנטה וההבשלה מכרם המאכל, את הכיסוח וסילוק עשבי המאכל מכרם היין יש לסיים עד פריחת הכרם.
  6. ניתן לסלק את עשביית הבר בכמה אופנים:

א. קלטור הכרם (קלטור המחסל את העשבייה) בין השורות וריסוס קוטלי עשביה (המאושרים) בין הגפנים.

ב. לכסח את עשביית הבר לגובה הנמוך מ-10 ס"מ, במידה והעשבייה צמחה שוב, יש לחזור על הכיסוח.

ג. ריסוס בקוטלי עשבייה המאושרים (לכל גידול יש מגבלות ויש להיוועץ במדריכי שה"ם).

  1. לאחר תאריך הקובע (לעיל כרם מאכל או יין), ניתן להשאיר בשטח הכרם, מינים שאין רגילים לזרוע כמותם (אף שהמגדל עצמו רוצה בהם). כגון: מעוג - חוביזה, סביון, תלתן ארגמני, עירית גדולה, כלנית, לשון הפר, קייצת, טוריים, ברקן, גדילן ועוד.
  2. במידה והכרם נמצא במקום בו אירועי הגשם יכולים לגרום לסחף קרקע, ניתן לזרוע עשב "ריי גרס" (במידה ורוצים להשתמש בעשב אחר, יש להיוועץ במחלקה החקלאית של הרבנות הראשית לישראל בטרם הזריעה), זאת לאחר טיפול במונעי נביטה נגד מינים אחרים, או השמדת עשביה שנבטה, כל זאת במטרה למנוע את סחף קרקע הכרם.
  3. המעוניין לקבל אישור להשארת זרעים או עשבייה בכרם במהלך הקיץ, יפנה למחלקה החקלאית ברבנות הראשית לישראל או לרב נותן הכשרות לבחינת אישור להשאירם בשטח הכרם.

סיכום

ערך זה מביא נקודת מבט מתחדשת בעניין ניהול עשביית הבר במטע ובכרם. במקום מלחמת חורמה בעשביית הבר הצומחת במטע ובכרם באופן טבעי, ניתן לנהל את גידולה באופן שיועיל לבעל המטע או הכרם וייתן בידיו מספר יתרונות שאבדו עם ההדברה הכימית האינטנסיבית של עשביית הבר. שינוי גישה אינו כה פשוט, חקלאי אשר התרגל במשך שנים רבות לנקות לגמרי את שטח המטע מעשביית הבר, השארת עשבייה לדידו היא סוג של הזנחה. אולם לאור הנימוקים שהועלו לעיל בוודאי שיש לבחון יישום הדרגתי של שיטת גידול זו ברצינות ובהתמדה הראויה. למגדלי הכרמים נדגיש כי יש לקחת בחשבון את איסור 'כלאי הכרם' שהוסבר לעיל ולפעול על פי הנחיות המחלקה למצוות התליות בארץ - החקלאית של הרבנות הראשית לישראל, על מנת שלא לפסול את יבול הענבים משימוש למאכל או לתעשיית היין.   

 

 

ביבליוגרפיה

  1. אגרא א', צוות מדריכי תא מטעים שה"מ מחוז הצפון, הדברת עשבים במטע, דפון לנוטע בצפון, נובמבר 2013, 2014.
  2. רובין ב', גולדוסר י', סיבוני מ', ברטל א', נאור ע', ואברהמס י', גידולי כיסוי במטעים כאמצעי למלחמה בעשבים רעים, וויסות רמת החנקן בקרקע ושימור מים: מטע נשיר כמודל (Cover crops in orchards as a tool for weed management, regulation of nitrogen level and water conservation: A deciduous orchard as a model), הוגש לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות, 2010.
  3. M. Kruidhof, L. Bastiaans, M. J. Kropff,  Ecological weed management by cover cropping: effects on weed growth in autumn and weed establishment in spring, ISI Journal Citation Reports and Ranking: 2016:23/83 (Agronomy).
  4. L. Nathan Hartwig and H. Ulrich Ammon, Cover crops and living mulches, Weed Science Society of America, 2002, 50(6):688-699.
  5. M. J. Marques, S. Garci ́A-Munoz, G. Munoz –Organero, and R. Bienes , Soil Conservation Beneath Grass cover in Hillside Vineyards Under Mediterranean Climatic Conditions (Madrid, Spain) ,Land Degrad. Develop. 2010,  21: 122–131.
  6. M. Ruiz-Colmenero, R. Bienes, D.J. Eldridge, M.J. Marques, Vegetation cover reduces erosion and enhances soil organic carbon in a vineyard in the central Spain, Contents lists available at SciVerse Science Direct, 2012, Catena - 01893; No of Pages 8-21.
  7. R. A. Abdel-Aziz*, S. E. Salem*, and L. Al-Bitar ,Effect of Inter-cropping Cover Crops on Citrus Orchards Growth and Fruiting under Toshka Conditions  ,Journal of Agricultural and Veterinary Sciences, Qassim University, 2008, Vol. 1. No. 2, pp. 101-110 (July 2008/Rajab 1429H).
  8. Romero P., Jose Ignacio F.J.,Martinez-Cutillas A., Am J Enol Vitic. Physiological Thresholds for Efficient Regulated Deficit-Irrigation Management in Winegrapes Grown under Semiarid Conditions. American Journal of Enology and Viticulture, 61: 300-312, September 2010 .
  9. Lopes C., Monteiro A., Ruckert F. E., Gruber B., Steinberg B., and Schultz H. R., Transpiration of grapevines and co-habitating cover crop and weed species in a vineyard. A “snapshot” at diurnal trends. Vitis -Geilweilerhof-43(2):111-117· January 2004.
  10. Wheeler S. J., Black A. S., & Pickering G. J., Vineyard floor management improves wine quality in highly vigorous Vitis vinifera’Cabernet Sauvignon’ in New Zealand, Journal of Crop and Horticultural Science, Volume 33, 2005. pp. 317 – 328.
  11. Shapira I., Rosenfeld A., Rothschild A., Ackerman M., Eshel G. & Keasar T., Herbaceous vegetation enhancement increases biodiversity in a wine-producing vineyard in Israel, promoting shifts in agricultural practices in other vineyards, Conservation Evidence, 2017 14, 10-15.

 

 

[1] עיינו בערך 'סחיפת קרקע' להשלמת המידע בנושא זה.

[2] עיינו ביבליוגרפיה במקור מס' 1

[3] עיינו ביבליוגרפיה במקור מס' 6, 7, 10.

[4] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 4, 5, 6.

[5] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 4, 7, 9, 10.

[6] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 4, 7, 9.

[7] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 4, 5, 6.

[8] עיינו ביבליוגרפיה במקור מס' 3.

[9] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 1, 4.

[10] עיינו ביבליוגרפיה במקור מס' 4.

[11] עיינו ביבליוגרפיה במקור מס' 3.

[12] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 3, 7.

[13] עיינו ביבליוגרפיה במקור מס' 2.

[14] שם.

[15] עיינו ביבליוגרפיה במקור מס' 4.

[16] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 4, 5, 6.

[17] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 4, 5, 6, 7, 10.

[18] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 2, 7, 5.

[19] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 2, 4, 6, 7, 10.

[20] עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 3, 7, 5, 11.

[21]  עיינו ביבליוגרפיה במקורות מס' 5, 6, 8.

[22] ראו ביבליוגרפיה מקורות מס' 5, 6, 8, 10.

[23] ראו ביבליוגרפיה מקור מס' 8.

[24] ראו ביבליוגרפיה מקורות מס' 8, 11.

[25] ראו ביבליוגרפיה מקור מס' 9.

[26] ראו ביבליוגרפיה מקורות מס' 1, 2 ,3, 11.

[27] ספר דברים כב 9.

toraland whatsapp