אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
 
חזור למפתח הערכים

פלסטיק

ראשי פרקים:

א. תעודת זהות לחומר

ב. תיאור החומר והשימוש בו

ג. השפעה על החומר

ד. מעמדו ההלכתי

ה. מושגים הקשורים לערך זה

 

תעודת זהות לחומר

שם החומר

פוליאתילן- פלסטיק/ ניילון/ פלריג

מקור החומר

תוצרי נפט שונים

הרכב כימי

פוליאתילן: (C2H4)n

שימוש מרכזי בחקלאות/ גינון

כיסוי מבנים, חיפוי קרקע, שקיות לשתילים

יתרונות השימוש

עלות נמוכה, גמישות פריסה על שטח נרחב, נוחות בפריסה ובקיפול.

חסרונות השימוש

נוטה להיקרע

תחילת שימוש לצרכים חקלאיים על ידי האדם

תחילת המאה ה20

עמידות החומר

נוטה להיקרע כשנחשף ללחץ מסוים או למתיחה

מעמדו ההלכתי

תלוי בסוג החומר

 

תיאור החומר והשימוש בו

הפוליאתילן הוא תוצר של אחד ממרכיבי הנפט הגולמי[1]- אתילן, והוא מיוצר על ידי תהליכים כימיים שונים[2], בעזרת חימום ניתן לעצב את הפוליאתילן לפי הצרכים השונים. ניתן לייצר מהפוליאתילן מגוון רחב של מוצרים, שמשתנים ברוחב, עובי, אורך ומשקל, בכפוף לצרכים הקיימים, כיום פוליאתילן מצוי כמעט בכל מוצר תעשייתי.

ישנן כמה סוגי פוליאתילן, ההבדל ביניהן הוא ברמת הצפיפות שלהן  למשלHDPE  זהו פוליאתילן בעל צפיפות גבוהה,[3] לעומת LDPE שהוא פוליאתילן בעל צפיפות נמוכה.[4] היריעות לחקלאות מיוצרות על פי רוב מפוליאתילן בעל צפיפות נמוכה. הבדל בין היריעות השונות הוא בהסתעפויות של שרשראות הפולימר ובקשרים שביניהן, אשר אלו מעלות או מורידות את חוזק החומר. 

הפוליאתילן הוא חומר קשיח ואינו גמיש. ניתן לרכך אותו, או להקשות אותו באמצעות תוספים שונים.

בשל מבנה המולקולות שלו הפוליאתילן אינו סופח מים, והוא אף אטום לרוב סוגי הגזים, כגון אדי מים, בשל כך בשימוש בו בשקיות פוליאתילן בעציצים לצמחים חובה לעשות נקבים בתחתיתו על מנת לנקז את עודפי המים והדשן.

 

השימוש בחקלאות בפוליאתילן הוא:

  1. יריעות חיפוי קרקע.
  2. יריעות כיסוי מבנים.
  3. שימוש נרחב במשתלות, כיום רוב שתילי העצים גדלים בשקיות פוליאתילן שונות.
  4. מערכות ההשקייה מבוססות כיום על פוליאתילן, צינורות הובלת המים, מסננים, ממטרות ומתזים.

 

השפעה על החומר

העמידות של היריעה תלויה בין השאר גם בצפיפות החומר, ככל שהחומר צפוף יותר כך העמידות שלו היא גבוהה יותר, וכן בעובי היריעה.

ישנם מספר גורמים חיצוניים המשפיעים על עמידות היריעות:

  1. קרינת השמש- גורמת להתפרקות החומר ולשחרור גזים כגון מתאן ואתילן. לכן נדרשים תוספים[5] שונים כגון בולעי קרינת UV ועוד ליריעות המיועדות לשימוש תחת כיפת השמיים.
  2. חומרים כימיים- ככלל, יריעות פוליאתילן עמידות לחומרים כימיים, כיוון שהן "אינרטיות"- אדישות, לא יוצרות תגובה כימית, ולכן ניתן להשתמש בהן כחומר חיפוי לבריכות טיהור שונות, למאגרי מים, ועוד. אולם ישנם מספר חומרים בריכוזים מסוימים ובטמפרטורות שונות שכן יוצרות תגובה כימית עם הפוליאתילן ובכך גורמים בסופו של דבר לבלאי של היריעה, חומרים כגון כלור (בריכוזים מסוימים) ועוד.
  3. לחץ ומתיחה- לכל חומר קיימת אלסטיות מסוימת, ולכן ניתן למתוח אותו, כשהמתיחה היא גבוהה מדי הדבר גורם לשבירת החומר. ישנם מספר גורמים בשימוש החקלאי, הגורמים ללחץ ומתיחה ביריעות פוליאתילן. לדוגמא: עציצים - שורשי הצמח גורמים ללחץ ולמתיחת השקית עד קריעתה. ביריעות הפרוסות על הקרקע - מעבר כלים חקלאיים עם כובד משקלם, שחיקה שנעשית על ידי מעבר פועלים על היריעה. תזוזת הקרקע גם גורמת למתיחת היריעה. יריעות חיפוי – מתיחת יתר או רוחות חזקות גורמות לקריעה של יריעות החיפוי. עמידותן של יריעות שהן מ"צפיפות נמוכה" היא כשנה על פי הרוב.
  4. חום גבוה יכול אף הוא לגרום לפירוק המולקולות, ובמקרי קיצון כגון שריפה, אף לפירוקה של המולקולה.

 

מעמדו ההלכתי: הפלסטיק הוא חומר שאטום למעבר מים וגזים אך ניתן למתחו ובכך להביא לקריעתו. יש שחששו שאולי הוא נחשב כנקוב[6], ויש שסברו שאין דינו כנקוב[7]. יש הסוברים שכשפורסים על הקרקע יריעות של ניילון ואחר כך מניחים עליו ישירות עפר או מצע גידול אחר, הניילון מתבטל לקרקע ואינו נחשב כמצע מנתק בין מצע הגידול לקרקע.[8] ראה תמונה.

יריעות פלריג שעשויות מאריגת רצועות פלסטיק נחשבות כנקובות,[9] ויש הסוברים שכל עוד הצמח לא חדר את היריעה, הן נחשבות כמנותקות.[10]  ראה תמונה

מושגים הקשורים לערך זה:

ניילון-  שם מסחרי למוצר שנעשה מתרכובות כימיות סינטטיות שונות מתרכובות הפוליאתילן, הגדרת מוצרי פוליאתילן כ"ניילון", הוא מוטעה, אך מקובל בציבור הרחב, חוטי ניילון משמשים כיום כחוטים המרכיבים רשתות שונות, ביניהן רשתות למניעת חרקים.

פלריג- יריעות ארוגות מסיבים סינטטיים שונים[11] המסייעות למנוע צמיחה של צמחים שונים אך למנוע היקוות של מים מעל פני הקרקע. בשל צפיפות האריג קרני השמש אינן חודרות דרכה, ובכך גם אם הזרעים המצויים תחתה נובטים, הם אינם יכולים להתפתח כראוי בשל החוסר באור וחוסר היכולת לבצע פוטוסינתיזה. מאידך, מכיוון שזו יריעה ארוגה מסיבים המים יכולים לעבור בין הסיבים ובכך לנקז את המים מפני הקרקע. תכונה זו מהווה יתרון בשימוש בגינות נוי, (פורשים יריעות פלריג לאורך שורת נטיעות צעירה, עושים חורים ביריעה בכל מקום בו רוצים לנטוע. יריעה זו מסייעת בצימצום התאיידות מים ומניעת צימוח עשבייה) בחממות וכדומה בהן בעל השטח מעוניין מחד להיפטר מעודפי המים, ומאידך העשבייה הטבעית לא יכולה להתפתח.  ניתן להשתמש ביריעת הפלריג כיריעת חיפוי קרקע. ניתן גם להשתמש ביריעות הפלריג ככיסוי גגות, וילונות בצדדים או פלריג בגובה השתילים התפור לרשת בצדדים , דבר השומר על הצמחים מפני קור או רוח.

פלריג אטום/ יצוק- יריעת פלריג שמצפים אותה בשכבה נוספת שגורמת לאיטומה.

פלסטיק- שם כולל למוצרים סינתיים שונים, שניתן לעבד אותם באמצעות חימום.

יריעת חיפוי קרקע- יריעות שפורסים על פני הקרקע להגנה, בידוד ושמירה מפני טמפרטורות קיצוניות של הקרקע, למנוע התפתחות של עשביה, העברת אור רצויה ויתרונות חקלאיים נוספים, ביניהם גם סיוע במניעת התפתחות חרקים במבנה.

יריעות כיסוי מבנים- יריעות פוליאתילן המשמשות ככיסוי למבנה צמיחה, ישנם סוגים רבים של יריעות, עם תוספים שונים ובצבעים שונים על מנת לתת את המענה החקלאי הטוב ביותר. חיפוי נכון של הקרקע מקטין את התאיידות המים, מעודד פעילות אורגנית באמצעות העלאת טמפרטורת הקרקע, ומונע גידול של עשביית בר. כמו כן , על ידי חיפוי הקרקע נשמר מראה אסטטי ונקי בחממה

יריעות כיסוי מבנים- ישנן שני סוגים של יריעות כיסוי מבנה צמיחה, 1. יריעות שלמות ואטומות. 2. רשתות הצללה בצבעים שונים ובצפיפות שונה,, שעשויות מסוגים שונים של חוטי ניילון, ישנן רשתות סרוגות, רשתות ארוגות ורשתות משולבות בין אריגה וסריגה. יש ליישם את הרשת המתאימה לשטח לפי הצמח הגדל ולפי עונת הגידול וכמות הקרינה באותו מקום.

לוחות פוליקרבונט- פוליקרבונט הינו אחד מתוצרי הפלסטיק, ומדובר בחומר קשיח איכותי המשמש לכיסוי בתי צמיחה וחממות.

 

[1] נפט גולמי הוא תערובת של מיני דלקים שונים, שמפרידים אותם באמצעות חימום- זיקוק.

[2] תהליך זה הוא נקרא "פילמור" מכניסים את האתילן (גז) לתא, ביחד עם תוספים ובתנאי לחץ וחום, מתקבל הפוליאתילן, שהוא סוג של פלסטיק. בסופו של התהליך נוצר "פולימר" דהיינו, שרשרות מולקולריות ארוכות הנוצרות על ידי חיבור רצוף של מולקולות קטנות יותר – מונומרים.

[3] HDPE מוגדר על ידי צפיפות גדולה או שווה ל- 0.941 גרם /לסמ"ק

[4] LDPE מוגדר על ידי תחום צפיפות של 0.910-0.940 גרם לסמ"ק

[5] ישנן יריעות שמיועדות לחיפוי המבנה, כיום יש להן סוגי תוספים שונים המסייעות בקליטת האור ובנטרול החרקים. חבילת הייצוב המכילה מספר חומרים, מקנה ליריעות עמידות לאורך זמן גם בתנאי אקלים קשים.

יריעות חיפוי שונות שמסייעות לגידול, מניעת חרקים ומזיקים

[6] הגרי"ש אלישיב הובא במשפטי ארץ הלכות שביעית ו, הערה 15. אבל בקובץ תשובות (הרב אלישיב) ג, רמג כתב שיריעת ניילון מתחת לעציץ מחשיבה את העציץ לעציץ שאינו נקוב. בקובץ דרכי הוראה דיני שביעית פסקי הוראה ו, הערה קכד כתב שפורמייקה דינה כפלסטיק (ונחשב לאינו נקוב).

[7] הגר"ש ישראלי סידורים נאותים בשנת השבע סימן צח, קובץ תשובות הרב אלישיב ג, רמג, באהלה של תורה ג, יא, הגר"א וויס קובץ דרכי הוראה דיני שביעית פסקי הוראה ו, הערה קיט, הגר"נ קרליץ הובא במשפטי ארץ הלכות שביעית ו, הערה 12. וראה שבט הלוי ו, קסז שתלה את הדבר אם יתברר בבירור גמור שאין יניקה דרך פלסטיק. בשו"ת להורות נתן ו, קא מסתפק בדין פלסטיק  וראה עוד בדברי הגר"מ אליהו הארץ ומצוותיה עמו' צד, והגר"ש גורן תחומין א עמ' 153, ומנחת יצחק ב, צב.

[8] שו"ת אז נדברו ד, ו.

[9] ראה ילקוט יוסף שביעית עמ' 282 שכתב כן ביחס לפלריג בשמיטה, ולדעתו פלריג יצוק נחשב כמצע שמנתק.

[10] הרב י. עמיחי - "ערלה בשתילים המונחים על יריעת פלריג" התורה והארץ ה, הרב י. פרידמן - "ערלה בשתילים המונחים על יריעת פלריג" התורה והארץ ה, הנחיית הרבנות הראשית (הובאה על ידי הרב פרידמן שם) היא ששתילים העומדים על יריעת פלריג אינם נחשבים מחוברים לקרקע.

[11] כגון פוליאסטר או פוליפרופילן שמיוצר מתוצר אחר של נפט- פרופן.

toraland whatsapp