אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
נשמח מאוד למילוי משוב על הערך>>
 
חזור למפתח הערכים

קומפוסט- דשונת

ב"ה

קומפוסט- דשונת

כתיבה: הרב דוד אייגנר

כללי

קומפוסט (compost) הוא תוצר מיוצב של פירוק חומר אורגני בסביבה אווירנית (אירובית). פעולת הפירוק מבוצעת על ידי מגוון גורמים חיים, כמו: חיידקים, פטריות, פרוטוזואה (יצורים חד תאיים) ושלשולים, ובעקבותיה עולה טמפרטורת הערמה. תהליך הפירוק גורם לייצוב החומר האורגני במצב המאפשר שחרור מושהה של יסודות הזנה וחומרים חשובים לטיוב הקרקע, כמו חומצות הומיות ופולביות (חומצות אורגניות המסייעות לקליטת מינרלים בקרקע ובצמח). הקומפוסט מעשיר את הקרקע ומאוורר אותה, וכך משפר את פוריותה.  ניתן לייצר קומפוסט מחומרים אורגניים רבים, באופן מסחרי ובאופן ביתי. באופן מסחרי הקומפוסט מיוצר בערימות פתוחות, בבתים ובגינות פרטיות הקומפוסט מיוצר לרוב במכשיר שנקרא "קומפוסטר"- מדשן.

 

שימוש בקומפוסט

כל צמח זקוק למינרלים כדי להתפתח כראוי, בין המינרלים החשובים מצויים החנקן, זרחן, אשלגן, ברזל ועוד. בטבע, לאחר שצמח או בעל חיים מתים הם עוברים תהליך של פירוק וריקבון וכך המינרלים שהרכיבו את גופם חוזרים לאדמה ומטייבים אותה, והצמחים הצעירים מקבלים את יסודות ההזנה הנצרכים להם. בגידול חקלאי אינטנסיבי או בגן הנוי ישנו שימוש מתמשך במינרלי הקרקע, ולכן יש לטייב את האדמה על מנת שהצמחים יתפתחו כראוי, ראה בהרחבה בערך דישון- זיבול. אחת הדרכים למילוי צרכים אלו היא שימוש בקומפוסט, כשהיישום בפועל- תזמונו וכמותו  תלוי בסוג הגידול ובסוג הקרקע. הכנת הקומפוסט רווחת במשקים חקלאיים, ברשויות בהן נעשית "הפרדת פסולת במקור", וכן הדבר נעשה במקרים רבים בגינות פרטיות. בגידול אורגני אין להשתמש בדשן כימי, והקומפוסט מהווה את המקור העיקרי להשבת מינרלים לקרקע.

 

סוגי הקומפוסט[1]

ניתן להכין קומפוסט ממגוון פסולות אורגניות. בארץ מקובל השימוש בקומפוסט העשוי מתערובות של פרש בעלי חיים, בעיקר מפרש של בקר ועופות, בתוספת גזם מרוסק וקש, קומפוסט זה הוא לרוב הקומפוסט המסחרי. כמו כן, ניתן לייצר קומפוסט ממקור צמחי בלבד, קומפוסט זה פעמים רבות הוא הקומפוסט הביתי. בנוסף, קיימת תעשייה לייצור קומפוסט העשוי מאשפה ביתית ומבוצת שפכים, במקום להזרימה לים ולזהם את הסביבה.

על מנת לקבל קומפוסט באיכות טובה יש לוודא כי יש יחס מתאים בין  חומרים המכילים חנקן, לחומרים המכילים פחמן,  מים (לחות) וחמצן. בקומפוסט מסחרי- חקלאי מקורות החנקן הם פרש של בעלי חיים, בוצה שמופקת מטיהור שפכים, ומקורות הפחמן הם קש וחציר, גזם גרוס. בקומפוסט ביתי מקורות החנקן הם בעיקר שאריות מזון צמחיות שונות, מקורות הפחמן הם עלים יבשים, גזם יבש או שאריות נייר.

הומוס- רקבובית. בנוסף לקומפוסט בגינות פרטיות משתמשים גם בהומוס, ההומוס הוא תוצר עיכול של תולעי אדמה שאוכלות שאריות מוצרים אורגאניות שונות ומפרישות תוצר עשיר ויעיל במיוחד לטיוב הקרקע.

 

עיקר שלבי תהליך הקומפוסטציה

התחממות ראשונית- שלב הנמשך ימים אחדים, ובמהלכו נצרכות תרכובות זמינות, כמו סוכר וחלבון, על ידי חיידקים.  

שלב תרמופילי- השלב החשוב ביותר שבו פועלים חיידקים הזקוקים לחום כדי להתפתח כראוי (חיידקים תרמופילים), ובמהלכו נצרכות ומפורקות מרבית התרכובות האורגניות הזמינות על ידי המיקרואורגניזמים. במהלך הפירוק, החנקן האורגני של חומרי המוצא מעוכל, ומשתחרר אמון. תהליך זה מאופיין בפליטת אמוניה, בריח אופייני חריף ובעליית רמת ה-pH.  השלב התרמופילי אורך בין שבועות אחדים לכמה חודשים, בהתאם לסוג החומר, אך הוא חייב להימשך לפחות 4 שבועות, לצורך קטילת גורמי מחלות (פתוגנים). בשלב התרמופילי עשויה טמפרטורת הקומפוסט במרכז הערמה להגיע לכדי 65 מעלות צלסיוס[2].

שלב מזופילי- בשלב זה פועלים חיידקים שהטמפרטורה המיטבית עבורם היא בין 20 ל45 מעלות צלסיוס. כאשר הטמפרטורה יורדת אל מתחת ל- 40 מ"צ חיידקים אלו מתחילים לפעול. התהליך שמתרחש בערימה הוא תהליך ניטריפיקציה (דהיינו, חיידקים צורכי חנקן אמוניאקלי NH4+ ההופכים אותו לניטראט/חנקה NO3-).

הבשלה- מתרחשת בטמפרטורה הקרובה לטמפרטורת הסביבה. שלב זה נמשך כחודש, ובמהלכו מתאכלס הקומפוסט במיקרואורגניזמים, הכוללים פטריות, חיידקים חוטיים ואקטינומיצטים (סוגי חיידקים, שבין השאר מפיצים ריח), המאפשרים דיכוי של מחלות הצמחים ומפרישים את הריח הטוב המאפיין קומפוסט בשל.

 

גורמים המשפיעים על הצלחת תהליך הקומפוסטציה ועל קבלת מוצר מוגמר בעל תכונות רצויות:

טמפרטורת התהליך וקצב סילוק החום- טווח הטמפרטורה האופטימלי בשלב התרמופילי הוא 60-55 מ"צ. בטמפרטורה הגבוהה מ- 70 מ"צ עשויים להתרחש בעירה עצמית, פליטה עודפת של פחמן והרס התוצר. מאידך בטמפרטורה נמוכה מדי החיידקים התרמופילים לא יפרקו את כל החומר האורגני, והקומפוסט לא יגיע להבשלה.

תכולת רטיבות- חלקיקי הקומפוסט חייבים להיות עטופים במעטפת מים שבה פעילים המיקרואורגניזמים. הרטיבות נדרשת גם לצורך צינון הקומפוסט ולמניעת הגעתו לטמפרטורות גבוהות שאינן רצויות, משום שסילוק החום מתרחש ברובו בדרך של נידוף מים. בשלב התרמופילי תכולת הרטיבות הרצויה היא 55%, ולאחר מכן היא יכולה להיות נמוכה יותר.

אוורור- הערמה חייבת להיות מאווררת. תהליך הקומפוסטציה תלוי בחמצן. קירור הערמה מחייב חילוף חופשי של גזים בין פנים הערמה לסביבתה החיצונית.

קומפוסט בשל מתאפיין בטמפרטורה הדומה לטמפרטורת הסביבה (הוא לא יחזור להתחמם, גם אם ייושם שוב בתנאי קומפוסטציה), בצבע חום כהה, בריח אדמה לאחר הגשם (אין לו ריח רע) ובהיותו פריך, לח ולא רטוב. קומפוסט שאינו בשל ('בשל למחצה') וחם עדיין, עשוי להתחרות בצמח על מקורות חנקן וחמצן ועלול להכיל חומרים הרעילים לצמחים, הגורמים מחלות לאדם ולצמח, וכן זרעי עשבים, ובפרט זרעי עשבים טפילים, כמו כשות ועלקת. קומפוסט שאינו בשל חסר גם את תכונות הקומפוסט המסייעות להתמודדות עם פגעי קרקע (סופרסיביות).

 

דיון הלכתי

יתרונות השימוש החקלאי בזבל מן החי או מן הצומח הוכרו כבר בזמן חז"ל, ויתכן אף שלזה כיונו חז"ל בתיאורם את עשרו של יצחק: "ויגדל האיש הלוך וגדל"[3] באמרם "אמר רבי חנין עד שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך"[4].

הדיון ההלכתי סביב הקומפוסט נסוב במספר נושאים:

חומרי הגלם: 1. שימוש בפירות ערלה. 2. שימוש בפירות שהם תרומה גדולה ותרומת מעשר. 3. שימוש בפירות הקדושים בקדושת שביעית.

תהליך ההכנה: 1. יצירת ערימת קומפוסט בשביעית. 2. דיני כלאים בצמחים שהחלו לנבוט בערימה זו. 3. הנחת פירות בשבת. 4. הנחת חמץ לפני הפסח. 5. הנאה מחמץ שמהווה חלק מהקומפוסט.

לאחר ההכנה: 1. פיזור קומפוסט בשמיטה. 2. חרקים בגידולים שגדלו על מצע קומפוסט.

 

חומרי הגלם

ערלה- פירות ערלה אסורים בהנאה[5], אי לכך אין להשתמש בפירות ערלה בקומפוסט משום שבכך נהנים מהאיסור[6].

קדושת שביעית: הבעייתיות בקומפוסט היא העובדה שמכניסים למכשיר באופן רציף שאריות של פירות וירקות, דבר שגורם בהכרח לריקבונם, ואילו אין להפסיד פירות שביעית. ולכן ניתן לשים את שאריות המזון על גבי שקיות נייר או עיתונים וכדומה (כך לא גורמים לריקבון בידיים), ולערבב את התכולה שבמתקן רק כשבוע לאחר הנחת הפירות האחרונים במתקן. מותר להוסיף חומרים שגורמים לריקבון נוסף  רק כשבוע לאחר הנחת הפירות האחרונים במתקן.

מותר להכניס עם שאריות המזון הקדוש בקדושת שביעית שאריות של חומרים שאינם קדושים, בתנאי שאינו מפסיד את פירות השביעית[7].

תרומות ומעשרות: ביחס לפירות שיש בהם קדושת תרומה נאמר: "את משמרת תרומותי".... מכאן למדו חז"ל שאסור לאבד את התרומה, בין אם מדובר בתרומה טהורה ובין אם מדובר בתרומה טמאה, [8] אי לכך אין להשתמש בפירות תרומה בקומפוסט מכיוון שבכך מאבדים אותם, אך לאחר שהם נרקבו מעט ואינם ראויים לשימוש, או שמניחים אותם באופן שאינו גורם לרקבון מיידי בידיים, מותר להניחם, כפי שניתן לעשות בפירות שביעית.

 

תהליך ההכנה

כלאים- פעמים רבות בקומפוסטר ביתי, בשל העובדה כי מכניסים לערימה פירות וירקות שונים שנותרים שם זמן רב, הזרעים נובטים במרחקים קטנים זה מזה. בשל העובדה כי מטרת הכנסת הפירות והירקות היא כדי שהם ירקבו וייצרו את הקומפוסט אין בהכנסת מינים שונים משום איסור כלאים, ובמידה צמחו מינים שונים, במרחקים קטנים האחד מהשני יש להוציא את אחד המינים.

שביעית:  מותר להוציא זבל לערמות מיוחדות שעושים מהן דשונת (קומפוסט) ולבצע את כל הפעולות שקשורות לקומפוסטציה של הזבל.[9] בפינוי הזבל במשאיות הזבל, ובמתקן קצה שבו מתבצע תהליך ההפיכה של הפסולת לקומפוסט (באופנים השונים), מותר לפנות ולעבד את הפסולת כרגיל, כבכל שנה.[10]

אין להניח בשביעית מתקן חדש של קומפוסט על גבי הקרקע, משום שבכך הוא מטייב את הקרקע שעל גביה המתקן מונח, אך ניתן להעמיק את הבור בתוך האדמה ולהניח שם שאריות, או להניח את הקומפוסטר במקום שאין בו צמחים.[11]

שבת: אין להכניס לקומפוסטר שאריות מזון שנותרו בשבת משום שיש בכך הכנה לדישון האסור בשבת.

חמץ בערב פסח: השלב התרמופילי שבו מעוכלים שאריות המזון הוא לפחות שבועיים, אי לכך אין להכניס לחם לערימת קומפוסט פחות משבועיים לפני הפסח, ואם הוכנס בפחות מזמן זה, מכיוון שהלחם עדיין ראוי לאכילה יש לבערו[12].

 

לאחר ההכנה:

 מכיוון שהקומפוסט נועד כדי לדשן את הגינה, אין להכין ערימת קומפוסט בשמיטה, מכיוון שיש בכך משום הכנה לדישון.[13] וכן אין לפזר קומפוסט בגינה במהלך השמיטה. לאחר שתהליך הכנת הקומפוסט הסתיים, מותר להוציא את הקומפוסט לתוך שקים ולהניחו במחסן בצורה מסודרת, אך אין לעשות ממנו ערמות בחצר.

 

פטריות

הפוסקים דנו במקרה ומצע גידול הפטריות מורכב גם משאריות חמץ- חציר שמקורו הוא מחמשת מיני דגן, ויש בו זרעים, שמטבע הדברים הורטב במים במהלך גידול הפטריה, האם יש לחשוש לחמץ בפטריה זו.[14] וכן בשל העובדה כי הקומפוסט (מצע הגידול של הפטריה) עשוי מחומר אורגני עשיר, פעמים רבות מתפתחים חרקים על גבי מצע זו, דבר שגורם לאילוח הפטריות בחרקים שונים. [15]



[1]המידע המקצועי לקוח ממאמר: "יישום קומפוסט בגידול ירקות" מאת א. אדלר וחוב' באתר משרד החקלאות. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/vegetable-compost

[2] במידה ושלב זה לא נעשה כראוי, לקומפוסט יהיה ריח לא נעים.

[3] בראשית כו, יג

[4] בראשית רבה תולדות סד, ז.

[5] בבלי פסחים כד, ב,

[6] ראה הלכות הארץ  פרק א הלכה כ.

[7] קטיף שביעית (מהדורת תשפ"ב) פרק כ.

[8] משנה עוקצין ג, ד, ירושלמי תרומות ח, ד, רש"י פסחים לד, א, מעדני ארץ שביעית י, ו, ראה התורה והארץ ד עמ' 123.

[9] על פי שבת הארץ פ"ב ה"ג אות א עמ' 289.

[10] מכמה טעמים: א. ההכנסה לפח זה הוא רק לאחר שהשאריות הן במצב של ריקבון מסוים, ובמקרים רבים הפסולת אינה ראויה אפילו למאכל בהמה. ב. מכיוון שרוב החקלאים מוכרים את הקרקע בהיתר מכירה אין בפירותיהם קדושת שביעית, ואם כן רוב השאריות שמגיעות אינן קדושות בקדושת שביעית, ו'כל דפריש מרובא פריש'.

[11] ראה הרב י. עמיחי התורה והארץ ג עמ' 234.

[12] חבל נחלתו יא, יב.

[13] במשנה שביעית ג, א מובא שאין להוציא את הזבלים לשדה בשמיטה משום שבכך מכינים את השדה לזריעה.

[14]  ראה בקובץ בית הלל לא עמ' 33,

[15]  הפטריות בהלכה, הרב נ. אוירבך, אמונת עתיך 126      

קומפוסט אור | פורטל איכות סביבה | קומפוסטציה, בוצה, מיחזור פסולת
ערימות קומפוסט של חברת "אור"
https://www.compostor.co.il/compost/

[1]המידע המקצועי לקוח ממאמר: "יישום קומפוסט בגידול ירקות" מאת א. אדלר וחוב' באתר משרד החקלאות. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/vegetable-compost

[2] במידה ושלב זה לא נעשה כראוי, לקומפוסט יהיה ריח לא נעים.

[3] בראשית כו, יג

[4] בראשית רבה תולדות סד, ז.

[5] בבלי פסחים כד, ב,

[6] ראה הלכות הארץ  פרק א הלכה כ

[7] קטיף שביעית (מהדורת תשפ"ב) פרק כ.

[8] משנה עוקצין ג, ד, ירושלמי תרומות ח, ד, רש"י פסחים לד, א, מעדני ארץ שביעית י, ו, ראה התורה והארץ ד עמ' 123.

[9] על פי שבת הארץ פ"ב ה"ג אות א עמ' 289.

[10] מכמה טעמים: א. ההכנסה לפח זה הוא רק לאחר שהשאריות הן במצב של ריקבון מסוים, ובמקרים רבים הפסולת אינה ראויה אפילו למאכל בהמה. ב. מכיוון שרוב החקלאים מוכרים את הקרקע בהיתר מכירה אין בפירותיהם קדושת שביעית, ואם כן רוב השאריות שמגיעות אינן קדושות בקדושת שביעית, ו'כל דפריש מרובא פריש'.

[11] ראה הרב י. עמיחי התורה והארץ ג עמ' 234.

[12] חבל נחלתו יא, יב.

[13] במשנה שביעית ג, א מובא שאין להוציא את הזבלים לשדה בשמיטה משום שבכך מכינים את השדה לזריעה.

[14]  ראה בקובץ בית הלל לא עמ' 33,

[15]  הפטריות בהלכה, הרב נ. אוירבך, אמונת עתיך 126      

toraland whatsapp