בהגדרת השם "נימה" הרמב"ם מבאר שזה גם שם קיבוצי וגם שם פרטי לכמה מינים, ובהם ה"עלקה" (علقة).[1] כוונתו לעלוקה, תולעת פחוסה הבנויה פרקים
פרקים. בקדמת גופה כפתור הצמדה ובו פתח הפה. בפי העלוקה לסתות משוננות, ובאמצעותן היא מנסרת בעור החי ומוצצת את דמו. העלוקה הייתה שכיחה במקווי מים: נחלים, שקתות הצאן ובורות מי שתייה. בין מיני העלוקות הנפוצות: עלוקה רפואית (Hirudo medicinalis)ועלוקת הנילוס(Limnatis nilotica) .
הרמב"ם מביא את העלוקה בתור דוגמא לדבר מסוכן שאין לברך עליו: "הא למה זה דומה, למי שסנן את המים ואחר כך שתה בלילה מפני סכנת עלוקה".[2] העלוקה גם מובאת בתור דוגמא לשרץ המים: "ואיזה הוא שרץ המים, אלו הבריות הקטנות כמו התולעים והעלוקה".[3]
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
