זיהוי בעלי החיים

חזור למפתח הערכים

רמך

רֶמֶךְ

במשנה נאמר שה"רמך"[1] מותר בכלאיים. הרמב"ם מפרש פירוש ייחודי. לדבריו, זהו מין סוס (כ'יל), ממיני הבר (אלמתברר) שלו, והוסיף: "לפי שיש מן סוסי הבר".[2] ייתכן שהערה זו באה לציין שבימיו היו ידועים סוסי בר,[3] לעומת "שור הבר" שנזכר לצִדו ב"משנה תורה",[4] חיה שכבר לא הייתה שכיחה במזרח התיכון.[5] הוא מזוהה עם סוס הבר שנקרא בימינו "רמכי" (Equus ferus). קרוב לוודאי שזה תת המין המונגולי, שנקרא "סוס פז'בלסקי" (Equus ferus przewalskii). למרות שלסוס המבוית 64 כרומוזומים ולמין הבר 66 כרומוזומים, שניהם יוצרים צאצאים פוריים. תנחום הירושלמי מביא פירוש שאינו קולע לדעת רבנו: "סוסים אצילים (כמו) 'בני הרמכים' (אסתר ח, י) בעלי סוסים מפוארים הידועים בזריזותם ובחוסנם".[6]



[1].נוסח אחר: רַמָּךְ.

[2].פהמ"ש כלאים ח, ה.

[3].אולי הכוונה לסוסי בר מאזור ערבות אסיה. משם הביאו גם עבדים שאומנו כחיילים בצבאות המוסלמים.

[4].השוו להלכות כלאים ט, ה: "מין שיש בו מדברי וישובי, כגון שור הבר עם השור, והרמך עם הסוס, מותר להרכיבן זה עם זה מפני שהן מין אחד".

[5].על השור הבר ראו: ז' עמר, ר' בוכניק וג' בר-עוז, "זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה", קתדרה, 132 (תשס"ט), עמ'54-33, ובייחוד עמ' 45.

[6].תנחום הירושלמי, ערך רמך. לדעת כמה פרשנים, "הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (אסתר ח, י) הם פרדים שנולדו מסוסות, והפרדים האלה חזקים מבני האתונות; ראו פירוש רס"ג, חמש מגילות (מהדורת ר"י קאפח), ירושלים תשכ"ב, עמ' שיז: "ואלבג'אל נתאג אלרמאך", וכן בפירוש אבן עזרא לאסתר ח, י.

toraland whatsapp