זיהוי בעלי החיים

חזור למפתח הערכים

שמיר

שָׁמִיר

השמיר נזכר בין עשרת הדברים שנבראו בין השמשות, והרמב"ם מבאר: "הוא בעל חי קטן הבוקע את האבנים הגדולות בעברו עליהם, ובו בנה שלמה את המקדש".[1] המשנה מציינת שהשמיר בטל לאחר שחרב בית המקדש, והרמב"ם מפרש: "בעל חיים שחוקק באבן, בו נחרטו אורים ותומים, והיה מצוי באותם הזמנים".[2] למעשה, הרמב"ם מביא את פירוש חז"ל, אך בלא נופך האגדה שנקשר בשמיר.[3] עם זאת, הוא לא זיהה זיהוי מסוים, שכן בימיו ברייה זו לא הייתה ידועה.[4]

מכאן גם משמע שכנראה הוא לא קיבל את סברתם של פרשנים אחרים, כגון רס"ג, אבן ג'נאח ותנחום הירושלמי, שסברו שזו אבן היהלום, שנקראת בערבית "אלמאס".[5]



[1].פהמ"ש אבות ה, ה.

[2].פהמ"ש שוטה ט, יב.

[3].פירושו קרוב לדברי התוספתא, סוטה טו, א, ותיאור עם נופך אגדי יותר מובא בבבלי, גיטין סח ע"א-ע"ב.

[4].השאלה היא: מה פירוש המילים "בטל השמיר" - האם הוא נכחד מן העולם או שרק השימוש בו בוטל ("נגנז" בלשון חז"ל)? היו חוקרים שהציעו שזהו שבלול מן הסוג שננית (Euchondrus); כמה מינים שלה חיים בנגב. השננית עשויה לחרות בעשרים דקות סלע בעומק של שני מ"מ ובאורך של עשרה מ"מ. חריטת התעלות בסלע נעשית אגב אכילת החזזיות שגדלות עליו. על אפשרויות שונות לזיהוי השמיר, ראו: N. Slifkin, Sacred Monsters, Brooklyn 2007, pp. 195-206

[5].S. Schechter (ed.), Saadyana : Geniza fragments of writings of R. Saadya Gaon and others, Cambridge 1903, p. 60; אבן ג'נאח, שרש שמר; ה' שי, פירוש תנחום הירושלמי לתרי עשר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 293 (לזכריה ז, יב).

toraland whatsapp