זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

אירוס

אירוס

נענע ריחנית

אֵירוּס 

האֵירוּס נזכר פעמיים במשנה, והרמב"ם זיהה אותו עם ה"סיסנבר (سيسنبر) – והיא הנענע רחבת העלים".[1] אפשר שזיהויו משקף מעתק שנעשה בשל הדמיון בין שם הצמח "אירוס" (Iris), שנקרא בארמית "שושן-ברא (בר)",[2] ובין צמח הנענע, שנקרא "סיסנ-בר". מכל מקום, הרמב"ם סובר שזהו מין נענה (Mentha), אם כי כך נקראו בימי הביניים צמחים נוספים ממשפחת השפתניים.[3] אפשרות זיהוי סבירה היא המין נַענַע רֵיחָנִית (Menth suaveolens), צמח בר שגדל בבתי גידול לחים בארץ ישראל, בספרד ובצפון אפריקה. האירוס נחשב מין זרעים, ובדרך כלל הוא אינו מתורבת, ולא חל עליו איסור כלאי הכרם.[4]

זיהויו של הרמב"ם אינו תואם את הזיהוי שהאירוס שבמשנה הוא ה-Iris.[5] ההסבר הוא כנראה, שהנצר העילי של צמח זה מתקיים בעיקר בימות החורף, ואילו הרמב"ם סובר שהאירוס ושאר הצמחים שנמנו באותן משניות מתקיימים גם בימות החורף וגם בימות הקיץ.[6]



[1].פהמ"ש כלאים ה, ח; אהלות ח, א. מדיוק בדברי הרמב"ם נראה שאין הוא מזהה את האירוס עם הדנדנה (כפי שתרגם הר"י קאפח בכלאים), ושמדובר במיני נענע שונים.

[2].ז' מונטנר, "ספר אסף הרופא", קורות, ד (תשכ"ז-תשכ"ט), עמ' 389.

[3].רמב"ם, ביאור, מס' 255.

[4].הלכות כלאים ה, ט.

[5].ז' עמר, "האירוס כ- iris", על אתר, יג-יד (תשס"ו), עמ' 229-221.

[6].פהמ"ש אהלות ח, ה; הלכות טומאת מת יג, ג.

toraland whatsapp