זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

גופנן

גופנן

שומר פשוט

גּוּפְנָן

הרמב"ם מביא שני פירושים לגּוּפְנָן שבמשנה: "ממיני הירקות דומה לשבת (شبث). ויש אומרים אלסבסתאן (سبستان)".[1]

בפירוש הראשון הרמב"ם מבאר שזהו צמח שדומה לשבת ריחני Anethum) graveolens). למעשה, הוא הולך בעקבות התלמוד הירושלמי, ובו זיהו את הגופנן עם "שמירה" או "שומרה",[2] כלומר, צמח השומר (Foeniculum vulgare). זהו צמח בר ריחני, והוא דומה לשבת: יש לו תפרחות בגוון צהבהב, ומשתמשים בעליו ובזרעיו בתור תבלין.

הפירוש השני מובא באוטוגרף בתור תוספת מאוחרת. ה"סבסתאן" הוא עץ שמכונה "ערף דביק" (Cordia myxa), ובפירותיו הדביקים השתמשו בעת העתיקה לציד ציפורים.[3] זיהוי זה כבר מובא אצל רס"ג.[4] נראה שהרמב"ם העדיף להביא תחילה את פירוש התלמוד הירושלמי, ורק אחר כך את הפירוש השני בשם "יש אומרים". ב"משנה תורה" מובא ה"גופנן" בין הפירות שחזקתם מן ההפקר.[5]



[1].פהמ"ש דמאי א, א.

[2].ירושלמי, דמאי א א, כא ע"ד. ולא כפי המבואר בתלמוד הבבלי, שמדובר בסוף ענבי הגפן (ברכות מ ע"ב).

[3].ראו מ' כסלו, "ערף דביק ושימושו בציד צפורים", בתוך: ז' ספראי, א' פרידמן וי' שוורץ (עורכים), חקרי ארץ, רמת גן תשנ"ז, עמ' 204-179.

[4].אלוני, עמ' 184.

[5].הלכות מעשר יג, א.

toraland whatsapp