זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

חזרת גלים

חַזֶּרֶת גַּלִים

חזרת הגלים נזכרת במשנה עם החזרת בתור שני מינים שאינם כלאיים זה בזה. הרמב"ם ביאר שחזרת הגלים היא "אלכ'ס אלג'בלי" (الخس الجبلي), כלומר, ה"חסה ההררית".[1] לא ברור לאיזה מין חסה התכוון, ואפשר שמדובר בתרגום אפשרי למילה "גלים", וסביר יותר שכך הוא מכנה את המונח "בר".[2]

מאחר שמשנתנו עוסקת בדיני כלאיים, יש אפשרות סבירה לזהות את חזרת הגלים עם הצמח שנקרא בימינו "חסת המצפן" (Lactuca serriola=L. scariola), וממנה כנראה בויתה החסה התרבותית (Lactuca sativa). תכולת הכרומוזומים בשתיהן זהה (2n=18), וההכלאות ביניהן פוריות. ההוראה המקורית של השם "חזרת" מיוחסת לחזרת הבר, כנראה בשל הזיפים הנוקשים שמכסים את הגבעול, את העורק המרכזי של העלה בצדו התחתון ואת שולי עליו, זיפים שדמו לזיפי חזיר הבר[3] או לזיפי מסור, ומכאן שמו המדעי. הצמח גדל כעשב רע בצִדי דרכים, גלי אבנים וחורבות. הצמח מפתח בחורף שושנת עלים, ובסוף האביב מתרומם עמוד תפרחת זקוף שנושא עלים גזורים. עלי הצמח מופנים לכיוון צפון או דרום (לפי נטיית השמש), ומכאן שמו העברי בימינו: חסת המצפן. ברקמות הצמח יש מיץ חלבי. עלי הצמח נאכלים (בעיקר עלי החורף הצעירים) וטעמם מר.

כאמור, כך אפשר לזהות את "חזרת הגלים", אך לא ברור מה היחס בין צמח זה ל"חסת הבר" (כ'ס ברי), שאותה זיהה הרמב"ם עם ה"מרור" שבמשנה.[4]



[1].פהמ"ש כלאים א, ב.

[2].פירוש זה עולה מן המקבילות השונות בדברי הרמב"ם. למשל, את "כסבר השדה" ביאר "אלפחצי" (פהמ"ש כלאים א, ב), כלומר בר, ואילו בהלכות כלאים (ג, ג) ביאר "כסבר הרים".

[3].ראו עמר, מרורים, עמ' 17.

[4].פהמ"ש פסחים ב, ו. ולהרחבה ראו: עמר, מרורים, עמ' 42-40; שם, עמ' 52-51.

toraland whatsapp