זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

חזרת

חזרת

חסת ראש

חָזֶּרֶת

החזרת נזכרת במשנה בדיני כלאיים ובין מיני הירק שבאכילתם אפשר לצאת ידי חובת אכילת מרור בפסח. הרמב"ם ביאר שהיא ה"כ'ס" (خس),[1] כלומר חַסָּה תַּרְבּוּתִית Lactuca) sativa). הוא מבהיר שהמילה "חזרין" (או ה"חזרים") שנזכרת בכמה מקומות במשנה היא למעשה החזרת (כ'ס).[2] לדעתו, ההסבר לאיסור ההנאה מזריעת החזרת מתחת לעץ אשרה הוא משום "שמזיק לה ריבוי המים היורד מן השמים".[3]  ויש מסבירים שבתנאי לחות גבוהה באוויר, תוקפים את החסה פטריות רבות.[4]

החסה היא ירק חד-שנתי שמפתח שושנת עלים צפופה שאפשר לאוכלה. לצמח מוהל חלבי ברקמותיו (מכאן שם הסוג Lactuca). כשהצמח נמצא בשלב ההפרגה, העלים נעשים קטנים ומרים.



[1].פהמ"ש כלאים א, ב; פסחים ב, ו.

[2].פהמ"ש עבודה זרה ג, ח ("חיזרין"); עקצים א, ב; שם ב, ז. וב"משנה תורה" הזכיר "מים שלחזרין" (הלכות מכירה יח, ג). מקורו של מונח זה בתלמוד הבבלי: "אין מפרכסין לא את האדם... אין משרבטין את הבהמה... הכא תרגימו: מיא דחיזרא" (בבא מציעא ס ע"ב). עם זאת, לא ברור כיצד פירש אותו הרמב"ם: האם כ"מי סובין" (רש"י והערוך) או כ"שרף חלבי של החסה" (ראה: תנחום הירושלמי, ערך שרבט).

[3].פהמ"ש עבודה זרה ג, ח.

[4].שם, במהדורת ד' פיקסלר, עמ' קח.

toraland whatsapp