זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

חלוגלוגות

חלוגלוגות

רגלת הגינה

חָלוּגְלוֹגוֹת

את החלוגלוגות מבאר הרמב"ם כך: "מין מה'רג'לה' (رجلة) שעליו גדולים וגבעולו ארוך והוא 'אלבקלא אלחמקא' (بقلة حمقا)".[1] גם ה"רְגֵילָה" שבמשנה מזוהה עם אותו צמח,[2] ולמעשה, אלו שמות נרדפים לאותו צמח. הרמב"ם מציין שלרגילה "רירית מרובה",[3] והוא מירקות השדה, שמפורסמים וידועים למאכל אדם כשאר ירקות הגינה.[4]

בתלמוד מסופר שחכמים למדו מאמתו הבקיאה בעברית של רבי יהודה הנשיא, ששם צמח החלגלוגות הוא "פרפחיניה".[5] מסתבר שגם בימי הרמב"ם צמח הרגילה ממין הבר עדיין נקרא "פרפחין" בפיהם של אנשי ארץ ישראל וסוריה (אלשאם).[6] צמח הרגילה (רג'לה) מזוהה בלא ספק עם רְגֵלַת הגִּינָּה (Portulaca
oleracea
). צמח בר חד-שנתי הנפוץ בבתי גידול שמושקים בחודשי הקיץ החמים, כמו גינות ושדות שלחין. בימי הביניים הוא נכלל גם בין גידולי החקלאות בארץ ישראל.[7] גבעולי הצמח והעלים בשרניים ("רירית מרובה") ונאכלים. אפשר לדייק מדברי הרמב"ם שהחלגלוגות הן הזן התרבותי (P. oleracea
var. sativa
), בעל העלים הגדולים, ואילו בדרך כלל הרְגֵילָה שבמשנה היא צמח הבר בעל העלים הצרים יותר.



[1].פהמ"ש שביעית ט, א.

[2].פהמ"ש שביעית ז, א.

[3].פהמ"ש שביעית ט, ה.

[4].פהמ"ש עקצים ג, ב.

[5].ירושלמי, שביעית ט א, לח ע"ג; בבלי, ראש השנה כו ע"ב; שם, מגילה יח ע"א.

[6].רמב"ם, ביאור, מס' 59.

[7].ראו עמר, גידולי ארץ, עמ' 295.

toraland whatsapp